מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםספר המדות — שמחה, חלק ראשון
אא. כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה בְּשִׂמְחָה, זֶה סִימָן שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם לֵאלקָיו.
בב. מֵחֲמַת שִׂמְחָה נִפְתָּח הַלֵּב.
גג. בִּרְבוֹת הַשִּׂמְחָה נִתְחַזֵּק כּחַ הַשִּׂכְלִי, וְהַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה הֵם סִבָּה גְּדוֹלָה לְשִׂמְחַת. הַלֵּב וּלְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וּדְאָגוֹת.
דד. עַל יְדֵי צְדָקָה בְּלֵב שָׁלֵם בָּא לִידֵי שִׂמְחָה.
הה. הַשִּׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה הִיא מָעז לָאָדָם.
וו. כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה, שֶׁהָרָשָׁע בְּפֶתַע פִּתְאוֹם הוּא שוֹחֵק, בְּיָדוּעַ שֶׁנָּפַל לוֹ אֵיזֶה עֵצָה עַל עֲבֵרָה.
זז. עַל יְדֵי עֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁתִּתֵּן, תִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה.
חח. עַל יְדֵי הָרִקּוּדִין וְהַתְּנוּעוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בַּגּוּף, נִתְעוֹרֵר לְךָ שִׂמְחָה.
טט. כְּשֶׁנּוֹפֵל לְךָ שִׂמְחָה בְּלִבְּךָ בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, זֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁנּוֹלַד אֵיזֶהוּ צַדִּיק.
יי. עַל יְדֵי יִרְאָה בָּא הִתְלַהֲבוּת.
יאיא. מִי שֶׁמְּבֻזֶּה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, עַל יְדֵי זֶה יָבוֹא לְהִתְלַהֲבוּת.
יביב. עַל יְדֵי כַּוָּנוֹת הַלֵּב בָּא שִׂמְחָה.
יגיג. מִי שֶׁהוּא רָגִיל בִּשְׂחוֹק, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מִגְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
ידיד. עַל יְדֵי זֶמֶר תָּבוֹא לִידֵי שִׂמְחָה וְהִתְלַהֲבוּת.
טוטו. כְּשֶׁתְּשַׂמַּח אֶת הַצַּדִּיק, תּוּכַל לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה.
טזטז. מִי שֶׁמְּפַרְסֵם אֶת הַצַּדִּיק, זוֹכֶה לְשִׂמְחָה.
יזיז. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן בָּא שִׂמְחָה.
יחיח. עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת הַגּוּף בָּא הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב.
יטיט. עַל יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה תָּבוֹא לְמַדְרֵגָה שֶׁתִּתְאַוֶּה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
ככ. מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם, יִזְכֶּה לְהִתְלַהֲבוּת.
כאכא. עַל יְדֵי שִׂמְחָה תְּפִיסַת הַמּחַ נִתְגַּדֵּל.
כבכב. הַשִּׂמְחָה הִיא. סִימָן שֶׁהוּא זֶרַע בֵּרֵךְ ה'.
כגכג. הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין בִּזְכוּת שִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה.
כדכד. עַל יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסוֹכֵךְ עָלָיו.
כהכה. עַל יְדֵי שִׂמְחָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה זוֹכֶה לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה.
כוכו. כְּשֶׁהַשִּׂמְחָה בָּאָה לָאָדָם פִּתְאוֹם, בְּיָדוּעַ שֶׁיָּבוֹא לוֹ חֶסֶד וִישׁוּעָה.
כזכז. עַל יְדֵי שִׂמְחָה נִתְגַּלָּה כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם, גַּם יִזְכֶּה לְדַעַת.