מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ספר המדות — טלטול

אא. עַל־יְדֵי הַטִּלְטוּל זוֹכִין לְשֵׁם טוֹב.
בב. עַל־פִּי רב הַיְרֵאִים – פַּרְנָסָתָם בָּא עַל־יְדֵי טִלְטוּלִים.
גג. לִפְעָמִים הַצַּדִּיק בָּא לְטִלְטוּלִים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא לָעוֹלָם הַבָּא וְיִזְכּר כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה יָבוֹאוּ טוֹבוֹת לְאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת.
דד. לָאו בְּכָל מָקוֹם אָדָם זוֹכֶה לְסַגֵּל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. בִּשְׁבִיל זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִים, שֶׁיֵּצֵא זֶה הָאָדָם מִמָּקוֹם הַזֶּה לְמָקוֹם אַחֵר.
הה. לִפְעָמִים נִתְחַיֵּב אָדָם אֵיזֶהוּ גָּלוּת וְנִתְחַלֵּף לוֹ עַל אֵיזֶהוּ חוֹלַאַת.