מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםספר המדות — יראה, חלק ראשון
אא. מִי שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, יָכוֹל לָבוֹא לְיִרְאָה.
בב. מִי שֶׁמְּקרָב אֶל הַזָּקֵן וְסוֹבֵל כַּעֲסוֹ, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה.
גג. כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְיָדוֹ אֵיזֶה גְּמִילוּת־חֶסֶד, וְאֵינוֹ גּוֹמֵל, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ.
דד. מִי שֶׁמְּמַעֵט בְּשִׂיחָה, יִזְכֶּה לְיִרְאָה.
הה. מִי שֶׁמְּדַבֵּר וּמֵסִית אֶת חֲבֵרוֹ לְיִרְאַת־שָׁמַיִם, כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו, בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, נַעֲשֲֶׂה מִמֶּנּוּ סֵפֶר.
וו. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין.
זז. בְּכִיָּה עַל מִיתַת אָדָם כָּשֵׁר הִיא חֲשׁוּבָה כְּמוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם.
חח. יִרְאַת־הַשֵּׁם תּוֹסִיף לָאָדָם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּזָּלוֹ מְחַיֵּב וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.
טט. עַל־יְדֵי שִׁמּוּשׁ צַדִּיקִים יָבוֹא לְיִרְאַת־שָׁמַיִם וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.
יי. הַבּוּשָׁה מֵבִיא לִידֵי יִרְאַת־חֵטְא.
יאיא. זְכוּת הַיִּרְאָה עַד אֶלֶף דּוֹר.
יביב. מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, זֶה נִקְרָא לא יְרֵא־אֱלקִים.
יגיג. הַכִּסּוּי שֶׁל הָראשׁ מֵבִיא לִידֵי יִרְאָה.
ידיד. אָדָם שֶׁהֲמוֹן עַם מִתְבָּרְכִין בּוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם.
טוטו. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, יָכוֹל לְשַׁבֵּר אֶת לֵב הַמִּתְגָּאִין.
טזטז. וּמַמְשִׁיךְ אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם.
יזיז. וּבָא לִידֵי הַכְנָעָה.
יחיח. גַּם הַמֵּסִית לא יָכוֹל לְהָסִית אוֹתוֹ.
יטיט. מִי שֶׁדָּבוּק תָּמִיד בְּיִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ נִסִּים.
ככ. מִי שֶׁמְּקֻשָּׁר תָּמִיד בְּיִרְאַת־הַשֵּׁם, וְאֵינוֹ שָׁכוּחַ מִמֶּנּוּ, מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו.
כאכא. מִי שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, בְּוַדַּאי יִשְׁמַע לְקוֹל הַצַּדִּיקִים.
כבכב. גַּם יָבוֹא לְמִדַּת הַבִּטָּחוֹן.
כגכג. עַל־יְדֵי יִרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם.
כדכד. מִי שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאָה, אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁם.
כהכה. עַל־יְדֵי יִרְאָה, יָבוֹא לֶאֱמֶת.
כוכו. מִי שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה אֵינוֹ נוֹפֵל מִגְּדֻלָּתוֹ וְהוֹלֵךְ וְגָדֵל.
כזכז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָכְמַת אֱלקִים בְּלִבּוֹ, הָעָם יִירְאוּ מִלְּפָנָיו.
כחכח. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, כְּשֶׁבָּא פַּחַד לָעוֹלָם הוּא לא יִפְחַד, אֲבָל גַּם יִשְׂמַח.
כטכט. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, בְּוַדַּאי, יַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַצַּדִּיק.
לל. עַל־יְדֵי גַּאֲוָה אֵין יִרְאָה.
לאלא. לְיִרְאָה תֵּלֵךְ לַמִּקְוֶה.
לבלב. עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם תָּבוֹא לְיִרְאָה.
לגלג. הַפְּשָׁעִים מְסִירִין אֶת הַיִּרְאָה מִנֶּגֶּד עֵינָיו.
לדלד. מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן אֶל לִבּוֹ יוֹם הַמִּיתָה, עַל־יְדֵי זֶה אֵין לוֹ יִרְאָה.
להלה. כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה.
לולו. עַל־יְדֵי מַתָּנָה שֶׁנּוֹתְנִין לַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְיִרְאָה.
לזלז. גַּם שַׁ"י [שְׁלשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר] טְבִילוֹת מְסֻגָּלִין לְיִרְאָה.
לחלח. הַחֵשֶׁק שֶׁחוֹשֵׁק הָאָדָם לַעֲשֹוֹת מִצְוָה הוּא סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאָה.