מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ספר המדות — כבוד, חלק שני

אא. בְּנֵי אָדָם הַמְּכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה, בְּיָדוּעַ שֶׁהֵם מְהֻגָּנִים וְכֵן לְהֵפֶךְ.
בב. כָּל הַכָּבוֹד שֶׁל כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִכְלָלִים בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה מְנוֹרָה וְקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ וּקְטרֶת וּשְׁמִירָה מִן מַאֲכָלִים טְמֵאִים, כָּל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מַחֲזִירִים אֶת הַכָּבוֹד שֶׁבְּתוֹכָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
גג. בָּזֶה שֶׁיּוֹצְאִין לִקְרַאת אָדָם חָשׁוּב, נִתְעוֹרְרִין עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. גַּם עַל־יְדֵי קִרְבַת הָרְחוֹקִים גַם־כֵּן.
דד. צָרִיךְ לְכַבֵּד לָזֶה, שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.