מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ספר המדות — מסור

אא. מִי שֶׁאוֹמֵר מְסִירוּת עַל חֲבֵרוֹ, לְסּוֹף שֶׁיְּהֵא מְטֻלְטָל, וְשֹוֹנְאִים קָמִים עָלָיו, וְרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ מַה שֶׁרָצָה לִרְאוֹת עַל חֲבֵרוֹ, וְכָל הַנִּסְמָכִין עָלָיו נוֹפְלִים, וּמִשְׁפַּחַת הַנִּרְדָּף לוֹקְחִין גְּדֻלָּתוֹ.
בב. מִי שֶׁמּוֹסֵר אֶת הַצַּדִּיק, יוֹרֵד מִנְּכָסָיו.
גג. מֻתָּר לַהֲרג אֶת הַמָּסוּר.
דד. אָסוּר לִמְסֹר אֲפִלּוּ אֶת הָרָשָׁע לַהֲרִיגָה.