מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים
📖 מילון⚖️ סנהדרין🎙 שמע חי🗂 שיעורים

עשר הספירות — חלק ב׳: עגולים ויושר, לוח השאלות לעניינים

אמהו המקור, לכלים דעגולים. (לתשובה)
במה הן הרשימות, שנשארו בעגולים לאחר צמצום. (לתשובה)
גלמה העגולים הם זה בתוך זה. (לתשובה)
דלמה אין בחינת זה תוך זה, בא"ס ב"ה. (לתשובה)
המהו השורש, אל האורות כולם. (לתשובה)
ומהו השורש, אל הכלים כולם. (לתשובה)
זמהו המקור של או"ח. (לתשובה)
חלמה האורות קודמים לכלים. (לתשובה)
טלמה בינה אינה קודמת לחכמה. (לתשובה)
ימאין המקור לכח השליטה בעולמות. (לתשובה)
יאמאין נמשך המסך. (לתשובה)
יבכמה סבות קדמו למסך. (לתשובה)
יגמהו המקור, לכלים דיושר. (לתשובה)
ידמהיכן, העגולים מקבלים אור. (לתשובה)
טוכיצד העגולים מקבלים אור, זה מזה. (לתשובה)
טזלמה מוכרחים העגולים, לקבל מיושר. (לתשובה)
יזמה הם החלונות, בגג ובקרקע של כל עגול. (לתשובה)
יחמה גרם לעגולים להיות, זה למטה מזה. (לתשובה)
יטלמה צריכים העגולים, שיחברם הקו. (לתשובה)
כמהו ההבדל בין ספירות דיושר, לספירות דעגולים. (לתשובה)
כאלמה אינו מספיק כח הצמצום, אלא שצריכים גם למסך. (לתשובה)
כבמה המה אורות דיושר. (לתשובה)
כגמהו ההבדל בין הארה ישרה, להארה מתעגלת. (לתשובה)
כדבמה העגולים מעולים מהיושר. (לתשובה)
כהבמה הספירות דיושר מעולות מן העגולים. (לתשובה)
כולמה בעגולים, כל החיצוני יותר משובח. (לתשובה)
כזלמה בכלים דיושר, הפנימי יותר משובח. (לתשובה)
כחלמה עולם העשיה חיצוני מכל העולמות. (לתשובה)
כטמי סיבב ליציאת המסך. (לתשובה)
למתי נעשה המסך. (לתשובה)
לאלמה מעלת המסך תלויה במדת עביות דבחי"ד. (לתשובה)
לבמה הם כלי הקבלה, שבאור הקו. (לתשובה)
לגמה הם ב' מיני ע"ס, שבכל נאצל. (לתשובה)
לדלמה או"ח, נחשב לכלי קבלה. (לתשובה)
להבמה משוערת מדת גודלו של או"ח. (לתשובה)
לולמה נבחנת המלכות לכתר דאו"ח. (לתשובה)
לזלמה המסך והעביות משמשים כאחד. (לתשובה)
לחלמה העביות והאו"ח, תלויים זה בזה. (לתשובה)
לטעל ידי מה מזדכך המסך. (לתשובה)
מלמה ספירות דעגולים הן בחינת נפש. (לתשובה)
מאלמה ספירות דיושר הן בחינת רוח. (לתשובה)
מבמהי המעלה של ג' ראשונות דיושר. (לתשובה)
מגכיצד עומדות ספירות דיושר, בתוך העגולים. (לתשובה)
מדלמה עומדים העגולים, במקום ג"ר דיושר. (לתשובה)
מהכמה המרחק בין עגול לעגול. (לתשובה)
מולמה העגולים, אין מסבבים הז"ת דיושר. (לתשובה)
מזלמה אסור לעסוק, בג"ר דכל מדרגה. (לתשובה)
מחהאם אסור לעסוק, בכל הע"ס הפרטיות שבג"ר. (לתשובה)
מטלמה אין עוסקים בספירות העגולים. (לתשובה)
נכיצד מתחלקות הע"ס, בה' בחינות שברצון. (לתשובה)
נאמהי הכונה בדיוק, עשר ולא תשע, עשר ולא י"א. (לתשובה)
נבלמה הרצון לקבל, אינו מתגלה בפעם אחת. (לתשובה)
נגלמה העביות נחשבת לפנימיות. (לתשובה)
נדלמה דוקא הפנימיות נחשבת לכלי קבלה. (לתשובה)
נהבמה נבחן גדלם וקטנם של העולמות. (לתשובה)
נולמה נסתלק האור גם מג' בחינות ראשונות, בעת הצמצום. (לתשובה)
נזמה המה ג' ההבחנות שבכלים. (לתשובה)
נחמה המה ב' ההבחנות שבחומר רוחני. (לתשובה)
נטעד מתי נחשב הנאצל ע"ש העליון. (לתשובה)
סמתי נחשב הנאצל ליוצא מעליון לרשות עצמו. (לתשובה)
סאמהו הפירוש של לא אפשר. (לתשובה)
סבמהו הפירוש של לא קמכוין. (לתשובה)
סגלמה נבחנת בחי"א בלא אפשר ולא קמכוין. (לתשובה)
סדלמה נבחנת בחי"ב באפשר ולא קמכוין. (לתשובה)
סהלמה נבחנת בחי"ג בלא אפשר וקמכוין. (לתשובה)
סולמה נבחנת בחי"ד באפשר וקמכוין. (לתשובה)
סזלמה לא כל בחינות הרצון ראוים לכלי קבלה אלא רק בחי"ד בלבד. (לתשובה)
סחלמה כל שינוי צורה שנולד בעביות בחי"ד יוצא לבחינת נאצל חדש. (לתשובה)
סטלמה אין אור העליון פוסק מהנאצלים אפילו רגע. (לתשובה)
עמהו ההפרש מבחינת השפעה, לבחינת קבלה בכלים. (לתשובה)
עאלמה משפיע משפיע בדבר העב יותר, ומקבל מקבל בדבר הזך יותר. (לתשובה)
עבכיצד מובנת בחינת חידוש צורה, בהתפשטות אור העליון. (לתשובה)
עגאיך יוצא הנאצל, מבחינת אור העליון. (לתשובה)
עדמהו ההפרש משמות ד' הבחינות, לשמות כח"ב ז"ן. (לתשובה)
עהאיך הסדר של כניסת האורות בנאצל, לאחר התיקון. (לתשובה)
עואיך הסדר של הגדלת הכלים שבכל פרצוף, לאחר התיקון. (לתשובה)
עזמהו חומר ראשון של כל נאצל. (לתשובה)
עחמה המה ב' כתרים שבכל מדרגה. (לתשובה)
עטלמה לא נעדר האור מהמקום, בעוברו למקום אחר. (לתשובה)
פבמה נמצא כל עליון, כלול מהתחתונים ממנו. (לתשובה)
פאבמה נמצא כל תחתון, כלול מהעליונים ממנו. (לתשובה)
פבמהו המפתח, למצוא הבחנות בין הספירות הכלולות זו מזו. (לתשובה)
פגאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בכתר. (לתשובה)
פדאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחכמה. (לתשובה)
פהאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בבינה. (לתשובה)
פואלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחסד. (לתשובה)
פזאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בגבורה. (לתשובה)
פחאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בת"ת. (לתשובה)
פטאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, בנצח. (לתשובה)
צאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, בהוד. (לתשובה)
צאאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, ביסוד. (לתשובה)
צבאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, במלכות. (לתשובה)
צגאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בכתר הכתר. (לתשובה)
צדאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחכמה דכתר. (לתשובה)
צהאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בבינה דכתר. (לתשובה)
צואלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחסד דכתר הכתר. (לתשובה)
צזאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בגבורה דחכמה דנצח. (לתשובה)
צחאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בת"ת דבינה דהוד. (לתשובה)
צטאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בנצח דיסוד דכתר. (לתשובה)
קאלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בהוד דת"ת דמלכות. (לתשובה)
קאאיך מתלבשים האורות דאור ישר ואו"ח בכלים. (לתשובה)
קבאיך הוא הסדר של סבה ומסובב, מא"ס ב"ה עד מלכות דאדם קדמון. (לתשובה)