מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

צדקת הצדיק — חלק ס״א

‏[סא] הכהנים נקראו קדושים וכמ"ש ויבדל אהרן להקדישו ונא' ואת הקדוש והקריב אליו. ובכל זרעו ‏אחריו יש מדרגה זו רק שחלוקים בין מעט ורב עד אהרן שהוא תכלית מדרגת הקדושה. ולכן ‏העבודה לכהנים וכן רבה בהן הכתוב מצות יתירות כי המצות מעשיות הם הנותנים קדושה באדם ‏כמ"ש אשר קדשנו במצותיו וצונו ונא' קדשנו במצותיך ונא' ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים. ‏ולכך כהנים זריזים במעשה הכניס הש"י בהם מדה זו של זריזות במעשה כדי להכניס קדושה בלב. ‏וענין הקדושה הוא הבדלה מכל עניני חמדות עוה"ז רק להיות עובד ה'. ונא' בכהנים לי שהוא קיים ‏לעולמי עולמים כמשז"ל (ויק"ר פר' ב') ואפי' בכהן היותר פחות במעלה כל שהוא מזרע אהרן אע"פ ‏שאין ניכר בו שמץ קדושה האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב וכבר הבטיח אם תפרו את בריתי ‏היום וגו' על ברית הכהונה: ‏