מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםראשית חכמה — אור עולם 12
אבענין משא ומתן
לעולם ישתדל אדם בכל יכלתו להיות זהיר וזריז במשאו ומתנו באמונה, שכל הנושא ונותן באמונה כאילו קיים תרי"ג מצות.
בלעולם ידבק אדם באומנות חשובה נקיה ויתרחק מאומנות פחותה ונבולה, כגון בורסקי חמר גמל וספן וכיוצא בהן.
גלעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה שאינה שלו ואל יצטרך לבריות.
דלעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו. הקיז דם ואין לו מה יאכל, ימכור מנעלים שברגליו ויסתפק מהם לצרכי סעודה.
הלעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים, ואל ימכור עתודים ויקח שדה.
ולעולם ישלש אדם מעותיו שליש בקרקע שליש בפרקמטיא שליש תחת ידו.
זלעולם אל ישנה אדם ממנהג המדינה, שהרי משה רבינו ע"ה עלה למרום ולא אכל, ומלאכי השרת ירדו למטה ואכלו, אכלו סלקא דעתך, אלא נראין כמו שאכלו.
חלעולם אל יאמר אדם לעשות דבר אלא בגזרת המקום, שנאמר (משלי יט, כא) רבות מחשבות וגו'.
טלעולם יהא אדם ירא שמים בסתר, ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו.