מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםראשית חכמה — אור עולם 17
אבענין אהבת חברים
לעולם יהיה אדם אוהב את הבריות, שנאמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך, ומ"ש לרעך ולא אמר את רעך, בא ללמד שחייבה תורה לאהוב ולחמוד לחבירו כל מה שהוא אוהב וחומד לנפשו.
בלעולם יקרב אדם את אוהביו, שכל האוהב שכניו, ומקרב את קרוביו, ונושא את בת אחותו, והמלוה סלע לעני בשעת דחקו, עליו נאמר (ישעיה נח, ט) אז תקרא ויי' יענה.
גלעולם ישתדל אדם להתחבר לטובים, ויתרחק מחברת הרשעים ובני הבליעל.
דלעולם לא ירבה אדם רעים בתוך ביתו, שנאמר (משלי יח כג) איש רעים להתרועע.
הלעולם אל יספר אדם בטובתו של חברו שמתוך טובתו בא לידי גנותו.
ולעולם אל תכבד את הרשעים, מנא לן מאחאב שהחיה את בן הדד ולבסוף הרגו.
זלעולם הוי מכבד הזקנים וקח עצתם, מנא לן מרחבעם בן שלמה. ואמר בן סירא סבא בביתא טבא בביתא.
חלעולם יהיו כל בני אדם בעיניך כלסטים, והוי מכבדן כרבן גמליאל.
טלעולם תהא אימת הצבור עליך, שהרי כהנים אחוריהם כלפי שכינה ופניהם כלפי העם.
ילעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל. לעולם לשתתף איניש נפשיה בהדי צבורא. לעולם חייב אדם לצער עצמו עם הצבור.
יאלעולם אל ימהר אדם את רגלו לבית חבירו. לעולם אל יכנס אדם לבית חבירו פתאום אלא א"כ קורהו קודם, ולמדנו מהקדוש ברוך הוא שעמד על פתח הגן וקרא קודם לאדם, שנאמר (בראשית ג, ט) ויקרא יי' אלהים אל האדם וגומר.
יבלעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב.
יגלעולם ידע אדם אצל מי יעמוד ואצל מי ישב ואצל מי מסיח ואצל מי חותם שטרותיו.