מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםראשית חכמה — חופת אליהו רבה, שער חמשה
אחמשה אין הדעת סובלתן, דל מתגאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס המתגאה על הצבור, והמגרש אשתו שנים ושלשה פעמים ומחזירה.
בחמשה דברים נאמרו בשום, משחין, משביע, מצהיל פנים, מרבה הזרע, והורג שרץ שבמעים.
גחמשה דברים נאמרו בשור, הרוכב עליו בחלום יעלה לגדולה ואם השור רוכבו ימות, האוכל בשר שור בחלום יתעשר, נגחו הויין לו בנים שמנגחין בתורה. בעטו דרך רחוקה ילך. נשכו יסורין באין עליו. ויש אומרים אף הרואה שור בריא בחלום שנת שובע יראה, שור כחוש שנת רעב.
דחמשה נהרגין בשבת כמו בחול, זבוב של מצרים, וצרעה של נינוה, ועקרב של הדיב, ונחש של ארץ ישראל, וכלב שוטה בכל מקום.
החמשה דברים נאמרו בכלב שוטה, פיו פתוח, ורירו נוטף, ואזניו פתוחות, וזנבו בין ירכיו, ומהלך לצדדין. ויש אומרים נובח ואין קולו נשמע.
וחמשה דברים נאמרו שכל אחד מהם אחד מששים, אש, דבש, שינה, חלום, שבת. אש, אחד מששים בגיהנם. דבש, אחד מששים במן. שינה, אחד מששים במיתה. חלום, אחד מששים בנבואה. שבת, אחד מששים בעולם הבא (ברכות דף נז ע"ב).
זחמשה דברים מעמידין את החכמה, האוכל פת שבשלה כל צרכה, וביצה מגולגלת, והשותה מים הנותרים מן העיסה, ומי שטובל אצבעותיו שנים או ג' פעמים ואוכל, והרגיל בשמן זית.
חחמשה דברים העושה אותם דמו בראשו, העובר בין דקל לכותל, והעובר בין ב' דקלים, והמוציא מים ברשות הרבים ועובר עליהן, והשותה מים מגולים, ושנים שיושבין ורחל ביניהם. ויש אומרים אף הישן בצלה של לבנה.
טחמשה דברים נאמרו בשכר קשה לראש, ולעינים, ולגוף, ולזרע, ולכח.
יחמשה דברים נאמרו בגרגיר מאיר עינים, מצהיל פנים, מרבה זרע, מרבה כח, ממעט כשפים.
יאחמשה דברים הקדוש ברוך הוא כביכול מתחרט עליהן שבראן, כשדיים, ישמעאל, ויצר הרע, וגלות, ודור המבול. כשדים מנין, דכתיב (ישעיה כג, יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה. ישמעאלים מנין, שנאמר (איוב יב, ו) ישליו אוהלים לשודדים. יצר הרע מנין, שנאמר (מיכה ד, ו) ואשר הרעותי. גלות מנין, שנאמר (ישעיה נב, ה) ועתה מה לי פה נאם יי' וגו'. דור המבול מנין, שנאמר (בראשית ו, ו) וינחם יי' וגו'.
יבחמשה אין מורישין לבניהם ואם מורישין אין מורישין לבני בניהם, ואלו הן, המשחק בקוביא, ומלוי ברבית, ומגדלי בהמה דקה, וכהנים התרומות, ולוים המעשרות.
יגחמשה מעלין ולא מורידין, הכותים, ועבדים, ולסטים, וגר שמל ולא טבל, ושטבל ולא מל, וגר שאוכל נבלות. אבל הצדוקין והמסורות מורידין ולא מעלין.
ידחמשה אנשים נדמו לאדם ולקו, שמשון בכחו ולקה בכחו, שנאמר (שפטים טז, ל) ויט בכח. שאול בצוארו ולקה בצוארו, שנאמר (ע' שמ"א לא, ד) ויקח החרב ויפול עליה. אבשלום בשערו ולקה בשערו, שנאמר (שמ"ב יח, ט) ויחזק ראשו באלה. אסא ברגליו ולקה ברגליו, שנאמר (מל"א טו, כג) חלה את רגליו. צדקיהו בעיניו ולקה בעיניו, שנאמר (מל"ב כה, ז) ואת עיני צדקיהו עור.
טוחמשה דברים נחסר בית שני מן הראשון, ואלו הן אש, וכרובים, וארון, ורוח הקדש, ואורים ותומים.