מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםשבחי הר"ן — חלק כ״ו
וְהִקְפִּיד מְאֹד עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַצַּדִּיק וְהָשָּׂגָתוֹ שֶׁזּוֹכֶה הוּא מִצַּד הַנְּשָׁמָה לְבַד, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גָּבֹהַּ מְאֹד. וְאָמַר: שֶׁלֹּא כֵן הַדָּבָר! רַק הָעִקָּר תָּלוּי בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וִיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת.
וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ: שֶׁכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. כִּי אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּבְחִירַת הָאָדָם לְבַד, אִם יִרְצֶה לְרַחֵם עַל־עַצְמוֹ וּלְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב מַה שֶּׁטּוֹב לְפָנָיו בֶּאֱמֶת וְכוּ' "וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה".