מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםשבחי הר"ן — חלק ג׳
אַחַר־כָּךְ נִתְגַּדֵּל יוֹתֵר וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה בַּר־מִצְוָה, קָרָא אוֹתוֹ דּוֹדוֹ הַרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב אֶפְרַיִם זצ"ל (אַב־בֵּית־דִּין דְּקְהִלַּת קֹדֶשׁ סִידִילְקוֹב) וְאָמַר לוֹ הַפָּסוּק: "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ". כִּי זֶה נֶאֱמַר עַל הַיּוֹם שֶׁהָאָדָם נַעֲשֶׂה בַּר־מִצְוָה (כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים). וְאָמַר לוֹ קְצָת מְעַט דִּבְרֵי מוּסָר. וְהָיָה יָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד מְאֹד "כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב".
אַחַר־כָּךְ נִכְנַס לַחֻפָּה. וְתֵכֶף בִּיצִיאָתוֹ מִן הַחֻפָּה הָיָה מִתְלַהֵב מְאֹד וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְנִכְנָס בַּעֲבוֹדַת ה' מִיּוֹם אֶל יוֹם.