מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שני לוחות הברית — תורה שבכתב, ויקהל, פקודי, נר מצוה

אזה שמו אשר יקראו לו שבת ומשכן: מצוה קט"ו מתרי"ג מצות לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. ופירשו חז"ל (יבמות ו, ב) שלא ידונו הבית דין מצות שריפה למי שנתחייב שריפה לשרפו בשבת, והוא הדין לשאר מיתות בית דין. וזה לשון המכילתא (ד"ה לא תבערו) שריפה בכלל היתה, ויצאת ללמד מה שריפה מיוחדת שהיא אחת ממיתת בית דין ואינה דוחה את השבת, אף כל שאר מיתות בית דין לא ידחו את השבת.
בורז"ל (שבת ע, א) אמרו עוד שבא זה הפסוק ללמוד הבערה לחלק יצאת כו'. ובירושלמי אמרו (שבת מה, א) בכל מושבותיכם, רבי אילא בשם רבי ינאי, מכאן לבתי דינין שלא יהיו דנין בשבת. הרי שלמדו שלא ידונו כו' מבכל מושבותיכם: