שני לוחות הברית, תורה שבכתב, שופטים, נר מצוה

אזה שמו אשר יקראו לו שש מעלות לכסא:

במצוה תצ"א מתרי"ג מצות, מצות מינוי שופטים בכל קהל וקהל, שנאמר (דברים טז, יח) שופטים ושוטרים תתן לך וגו'.

גתצ"ב, שלא ליטע אילן במקדש, שנאמר (שם כא) לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח ה'.

דתצ"ג, שלא להקים מצבה בשום מקום, שנאמר (שם כב) ולא תקים לך מצבה.

התצ"ד, שלא להקריב בעל מום עובר, שנאמר (שם יז, א) לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום.

ותצ"ה, לשמוע מכל בית דין שיורו דין אמת, שנאמר (שם יא) על פי התורה אשר יורוך.

זתצ"ו, שלא להמרות פי בית דין הגדול, שנאמר (שם) לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל:

חתצ"ז, למנות עלינו מלך ישראל, שנאמר (שם טו) שום תשים עליך מלך מקרב אחיך.

טתצ"ח, שלא למנות מלך מקהל גוים, שנאמר (שם) לא תוכל לתת עליך איש נכרי.

יתצ"ט, שלא ירבה המלך סוסים.

יאת"ק, שלא ירבה לו יתר על י"ח נשים, שנאמר (שם יז) ולא ירבה לו נשים.

יבתק"א, שלא ירבה לו אוצרות מכסף וזהב, שנאמר (שם) וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד.

יגתק"ב, שלא לשוב לשכון בארץ מצרים, שנאמר (שם טז) ולא ישיב את העם מצרימה.

ידתק"ג, שיכתוב המלך ספר תורה יותר על מה שיש לו:

טותק"ד, שלא יקח כל שבט לוי חלק בשעת כיבוש הארץ, שנאמר (שם יח, א) לא יהיה לכהנים הלוים חלק וגו'.

טזתק"ה, שלא יקח שבט לוי חלק כשאר השבטים אלא ליתן להם עריהם, שנאמר (שם ב) ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו וגו'.

יזתק"ו, לתת לכהן זרוע ולחיים וקיבה, שנאמר (שם ג) וזה יהיה משפט הכהנים.

יחתק"ז, להפריש תרומה גדולה, שנאמר (שם ד) ראשית דגנך תתן לו.

יטתק"ח, ליתן ראשית הגז לכהן, שנאמר (שם) ראשית גז צאנך.

כתק"ט, שיעבדו הכהנים והלויים משמרות שוות ברגלים, שנאמר (שם ח) חלק כחלק יאכלו:

כאתק"י, שלא לקסום, שנאמר (שם י) לא ימצא בך קוסם.

כבתקי"א, שלא לחבור חבר.

כגתקי"ב, שלא לכשף.

כדתקי"ג, שלא לדרוש אל המתים.

כהתקי"ד, שלא לשאול באוב.

כותקט"ו, שלא לשאול בידעוני.

כזתקט"ז, לשמוע מכל נביא אמת, שנאמר (שם יח) נביא אקים להם וגו' אליו תשמעון.

כחתקי"ז, שלא להתנבא בשקר, שנאמר (שם כ) אך הנביא אשר יזיד לדבר וגו'.

כטתקי"ח, שלא להתנבאות בשם עבודה זרה, שנאמר (שם) ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא.

לתקי"ט, שלא נמנע ולא נירא מהריגת נביא השקר, שנאמר (שם כב) לא תגור ממנו:

לאתק"ך, מצות הכנת ערי מקלט, שנאמר (שם יט, ג) תכין לך הדרך.

לבתקכ"א, שלא לחוס על ההורג או חובל בחבירו לשלם הקנס, שנאמר (שם יג) לא תחוס עיניך ובערת הרע מקרבך.

לגתקכ"ב, שלא להסיג גבול, ורצה לומר שלא לגזול תחום הארץ, שנאמר (שם יד) לא תסיג גבול רעך.

לדתקכ"ג, שלא לחתוך הדין על פי עד אחד, שנאמר (שם טו) לא יקום עד אחד באיש.

להתקכ"ד, לעשות לעדים כאשר זממו לעשות.

לותקכ"ה, למשוח כהן למלחמה שידבר אל העם ככתוב בפרשה.

לזתקכ"ו, שלא לערוץ מפני אויב.

לחתקכ"ז, לעשות במלחמת הרשות, והיא מלחמת שאר האומות מה שציותה התורה, שנאמר (שם כ, י) כי תקרב אל עיר והיה אם תשלים ואם לא תשלים וגו'.

לטתקכ"ח, שלא להחיות כל נשמה מז' עממין, שנאמר (שם טז) לא תחיה כל נשמה.

מתקכ"ט, שלא להשחית אילן מאכל במצור, והוא הדין שלא בשעת מלחמה אסור, וכן כל השחתה בכלל.

מאתק"ל, לערוף את העגלה בנחל איתן.

מבתקל"א, שלא לעבוד בנחל איתן לעולם ולא יזרע:

שני לוחות הברית — תורה שבכתב, שופטים, נר מצוה