שער הפסוקים — פרשת בהר
אסימן כ"ה:
בולא תונו איש את עמיתו ויראת וגו':
ג(מזולתו) ס"ת, איש' את' עמיתו' ויראת' הוא שתות, מכאן רמז למ"ש חז"ל האונאה עד שתות, מורי ז"ל בשם חכם אחד. (ע"כ מזולתו):
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים