צורת בית המקדש — חלק כ׳

וּבְאַחַת נִשְׁתַּנּוּ בִּנְיְנֵי שַׁעֲרֵי הַפְּנִימִית מִשַּׁעֲרֵי הַחִיצוֹנָה, וְהוּא בָּאוּלָמוֹת שֶׁלָּהֶם. שֶׁבַּחִיצוֹנָה, הָאוּלָמוֹת לִפְנִים מִן הַשַּׁעַר, וּבַפְּנִימִית, בּוֹלְטִין מִחוּץ לַשַּׁעַר אֶל חָצֵר הַחִיצוֹנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הָאוּלָמוֹת מְכֻוָּנוֹת זֶה כְּנֶגֶד זֶה שֶׁהוּא דֶּרֶך נוֹי. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (מ, לא) "וְאֵילַמָּו אֶל חָצֵר הַחִצוֹנָה".

וְנֹאמַר שֶׁהָיוּ בְּנוּיִין חוּץ מִתָּאֵי הַשָּׁעָר וְלֹא בֵּין הַתָּאִים, שֶׁאִלּוּ הָיוּ בֵּין הַתָּאִים לֹא הָיוּ נִרְאִין לַחוּץ. שֶׁכָּל מֶשֶׁךְ בְּלִיטַת הָאוּלָם רַק עֶשֶׂר, וְהַתָּא שֵׁשׁ, וְכָתְלוֹ שֶׁלַּחוּץ חָמֵשׁ - הֲרֵי בְּלִיטַת הַתָּא עִם כָּתְלוֹ אַמָּה יְתֵירָה מֵהָאוּלָם.

וְעוֹד, כָּל הֶחָלָל הַמַּפְסִיק בֵּין כֹּתֶל תָּא לִכְשֶׁנֶּגְדּוֹ הוּא י"ג אַמּוֹת, וְעֹבִי כָּל כֹּתֶל אוּלָם שֵׁשׁ. וְלָכֵן נִרְאֶה שֶׁהָאוּלָם בַּפְּנִימִית חוּץ מִן הַתָּאִים, וְכֹתֶל הָאוּלָם בָּנוּי בִּקְצֵה הַתָּא כְּנֶגֶד כָּתְלָהּ. וְיוֹצֵא אַמָּה יְתֵרָה: שֶׁכֹּתֶל אוּלָם הוּא שֵׁשׁ, וַהֲרֵי הוּא מָשׁוּךְ מֵחֲלַל הַשַּׁעַר אַמָּה וּמֶחֱצָה מִכָּאן וְכֵן מִכָּאן, שֶׁיִּהְיֶה אִם כֵּן אוֹרֶךְ הָאוּלָם י"ג אַמּוֹת כְּאוֹתוֹ שֶׁל הַחִצוֹנָה.

וְהִנֵּה הָאוּלָמוֹת בְּכִוּוּן זֶה מוּל זֶה, וְהוּא נוֹי בְּיוֹתֵר. גַּם נַשְׁוֶה בָּזֶה מִדּוֹתֵינוּ כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (מ, כט) "וְאֵלַמָּו כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה", וּבְאֵלֶּה הֲרֵי כְּתִיב (שם יא) "אֹרֶךְ..." חַלַל אוּלָם "הַשַּׁעַר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת". וְכֵן יְקֻיַּם בְּאֵלּוּ גַּם כֵּן לְפִי זֶה מַאֲמַר הַכָּתוּב (שם יב) "וְהַתָּא שֵׁשׁ אַמּוֹת מִפֹּה", לְפֵרוּשׁ הָרַדַ"ק דִּלְעֵיל סִימָן ו'.