מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

צורת בית המקדש — חלק ל״ח

אַחַר כָּךְ  מְבִיאִין דְּפוּס אֶחָד אָרְכּוֹ ל' אַמָּה עַל ל' אַמָּה בְּכִיווּן לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל בְּפֶרֶק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם (מנחות צז: ד"ה אלא חיק), וּמַיְתֵי מַסְקָנָא דְּמִלְּתָא פ"ק דְּעֵרוּבִין דַּף ד' (עמוד א' ד"ה וזה) דְּהָא דְּקָאָמַר תַּלְמוּדָא דְּאַמָּה יְסוֹד בִּקְטַנָּה, לָאו בְּרֹחַב כְּנִיסַת הַיְסוֹד אֶלָּא בְּגוֹבַהּ עֲלִיָּתוֹ, וְאִם כֵּן הַכְּנִיסָה בְּאַמָּה בַּת ו', וְיִהְיֶה הַדְּפוּס שֶׁעָלָיו ל' אַמָּה עַל ל' בְּכִיווּן, שֶׁמִּכָּל צַד כָּנַס אַמָּה הֲרֵי ל"ב שֶׁל הַיְּסוֹד.
אֲבָל הָרַמְבָּ"ם (בפירושו למשניות ריש פ"ג) מְפָרֵש דְּלֹא שְׁנָא גָּבְהוֹ וְלֹא שְׁנָא כְּנִיסָתוֹ בְּאַמָּה בַּת ה'. וּלְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ שֶׁזֶּה הַדְּפוּס הוּא שֶׁל ל' אַמָּה וּב' טְפָחִים עַל ל' אַמָּה וּב' טְפָחִים, לְפִי שֶׁהַכְּנִיסָה אֵינָהּ רַק ה' טְפָחִים, יִוָּתֵר לְךָ אִם כֵּן ל' אַמָּה וּב טְפָחִים עַל ל' וּב טְפָחִים אֶל הַדְּפוּס, שֶׁיִּהְיֶה בֵּין הַכֹּל ל"ב אַמָּה לְמַלּאוֹת מֵרֹחַב הַיְסוֹד. וְכָתַב (שם) שֶׁהַתַּנָּא לֹא רָצָה לִמְנוֹת הַטְּפָחִים, וְתַנָּא ל' עַל ל' אַמָּה. וְרֹחַב זֶה הַדְּפוּס שֶׁהוּא גָבְהוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, זְהוּ  שֶׁאָמַר (יחזקאל מג, יד) וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה פֵּרוּשׁ מִגַּג מַלְבֵּן הַתַּחְתּוֹן, עַד הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה פֵּרוּשׁ עַד גַּג הַמַּלְבֵּן שֶׁעָלָיו, אַרְבַּע אַמּוֹת.
וְהִנֵּה הַיְסוֹד וְהַסּוֹבֵב בֵּין שְׁנֵיהֶם שֵׁשׁ אַמּוֹת גְּבוֹהִין מֵהָאָרֶץ. וּבְבַיִת שְׁנֵי כְּמוֹ כֵן שְׁנֵיהֶם יַחַד שֵׁשׁ אַמּוֹת, אֶלָּא דְּהָתָם תְּנַן (פ"ג מ"א) בַּיְסוֹד עָלָה אַמָּה אַחַת, וְסוֹבֵב עָלָה חָמֵשׁ, ע"כ.
וְנוֹתֵן זֶה הַדְּפוּס עַל הַיְסוֹד, וּמְמַלְּאוֹ אֲבָנִים וְסִיד וְזֶפֶת וְעוֹפֶרֶת כָּרִאשׁוֹנָה, וְנִדְבָּק בַּיְסוֹד, וְנַעֲשָׂה מִקְשָׁה אַחַת שֶל ל' עַל ל' עוֹמֵד עַל הַיְסוֹד. וְזֶה נִקְרָא סוֹבֵב, לְפִי שֶׁהוּא סוֹבֵב וּמַקִּיף כָּל הַמִּזְבֵּחַ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַיְסוֹד כִּדְפִרַשְׁנוּ גַּבֵּיהּ (סי' ל"ז).
וְנִמְצָא שֶׁהַיְסוֹד בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, הוּא מִתְרַחֵב מִכָּל צַד אַמָּה אַחַת חוּץ מִן הַסּוֹבֵב. לְרַשִׁ"י אַמָּה בַּת ו', וְלָרַמְבַּ"ם בַּת ה'. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמַר הֲכָּתוּב (שם) וְרֹחַב הָאַמָּה, כְּלוֹמַר רוֹחַב הַיְּסוֹד וּכְנִיסָה שֶׁלּוֹ אַמָּה.