צורת בית המקדש — חלק מ״ז

"אֹרֶךְ הָאֻלָם" מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם "עֶשְׂרִים אַמָּה" (יחזקאל מ, מט). "וְרֹחַב הַשַּׁעַר שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ" (יחזקאל מ, מח). פֵּרוּשׁ: שָׁלֹשׁ אַמּוֹת סוֹתְמִין חֲלַל הַפֶּתַח מִכָּאן וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִכָּאן, נִשְׁאָר לְךָ י"ד אַמּוֹת חֲלַל הַפֶּתַח.

אֲבָל בְּבַיִת שֵׁנִי, הָיָה הָאוּלָם פָּרוּץ בִּמְלֹא הָעֶשְׂרִים אַמָּה, כָּל אָרְכּוֹ, מִלִּפְנֵי רֹחַב הַהֵיכָל. שֶׁכֵּן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת פֶּרֶק כָּל הַצְּלָמִים (ע"ז מג.) בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל אַכְסַדְרָה תַּבְנִית אוּלָם, שֶׁהָאוּלָם הָיָה פָּרוּץ בִּמְלוֹאוֹ לְרוּחַ מִזְרָחִית. וְהָכִי נַמִּי אָמְרִינַן בְּלֹא יַחְפֹּר (בבא בתרא כה.): עוֹלָם, לְאַכְסַדְרָה הוּא דוֹמֶה וְרוּחַ צְפוֹנִית אֵינָהּ מְסוֹבֶבֶת. וּמִכָּל מָקוֹם קָרִי לֵיהּ פֶּתַח הָאוּלָם בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בַּתַּלְמוּד (כגון עירובין דף ב ועוד), כְּמוֹ פֶּתַח הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה פָּרוּץ בִּמְלוֹאוֹ לְרוּחַ מִזְרָחִית וְקָרִי לֵיהּ פֶּתַח בַּפָּסוּק (שמות מ, ו), עכ"ל. וְעַיֵּן בְּמַה שֶּׁאֶכְתֹּב בְּסִימָן נ' בעז"ה.

וְעֹבִי חוֹמַת הָאוּלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת, זֶהוּ שֶׁאָמַר (יחזקאל מ, מח) "וַיָּמָד אֵל אֻלָם" פֵּרוּשׁ: מְזֻזוֹת הַחוֹפִים עֹבִי הַכֹּתֶל, "חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה".