צורת בית המקדש — חלק ה׳

סימנים ה–ו

"וַיָּמָד אֶת אֻלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת" (מ, ח), אָמַר שֶׁזֶּה הָאוּלָם הוּא מִבִּפְנִים לַשַּׁעַר, לֹא מִבַּחוּץ כִּשְׁאָר אוּלָם שֶׁהוּא כְּמוֹ בֵּית שַׁעַר שֶׁהוּא מִבַּחוּץ, כְּמוֹ הָאוּלָם שֶׁלִּפְנֵי הַהֵיכָל, וְכֵן אוּלַמֵּי עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל זֶה הָאוּלָם וְכֵן כָּל אוּלַמֵּי שְׁאָר שַׁעֲרֵי עֶזְרַת נָשִׁים הֵם מֵהַבַּיִת, כְּלוֹמַר מִבִּפְנִים. "וַיָּמָד עֹבִי" חוֹמַת הַיָּמִין וְהַשְּׂמֹאל שֶׁהָאוּלָם נָכוֹן עֲלֵיהֶם, "קָנֶה אֶחָד" (שם). וּבְרֹאשָׁן דְּלָתוֹת וּמְזוּזוֹת, זֶהוּ שֶׁאָמַר (מ, ז) "וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אֻלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת קָנֶה אֶחָד".

וְאֵלּוּ הַכְּתָלִים הֵם מְשׁוּכִין מִשְּׁנֵי צִדֵּי חֲלַל הַשַּׁעַר אַמָּה וּמֶחֱצָה מִכָּאן וְכֵן מִכָּאן, נִמְצָא מֶרְחַב הָאוּלָם מִצָּפוֹן לְדָרוֹם י"ג אַמּוֹת: י' אַמּוֹת נֶגֶד חֲלַל הַשַּׁעַר, וְאַמָּה וּמֶחֱצָה מִכָּאן וְאַמָּה וּמֶחֱצָה מִכָּאן. זֶהוּ שֶׁאָמַר (יחזקאל מ, יא) "אֹרֶךְ הַשַּׁעַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת".

וּלְפִי שֶׁעֹבִי חוֹמַת הָאוּלָם שֵׁשׁ אַמּוֹת, וּמְשׁוּכָה אַמָּה וּמֶחֱצָה מֵחֲלַל הַשַּׁעַר וְחוֹמַת הַתָּא עָבְיָהּ חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּמְשׁוּכָה שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה מֵחֲלַל הַשַּׁעַר, נִמְצָא שֶׁחֲלַל הַתָּא מָשׁוּךְ מֵחֲלַל הָאוּלָם שֵׁשׁ אַמּוֹת. זֶהוּ שֶׁחָזַר הַכָּתוּב וְאָמַר (יחזקאל מ, יב) "וְהַתָּא שֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ", אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר הַכָּתוּב לְמַעְלָה מִדַּת חֲלַל הַתָּא. אֶלָּא בָּא לוֹמַר שֶׁהַתָּא הַדְּרוֹמִי נִמְשַׁךְ מֵחֲלַל הָאוּלָם שֵׁשׁ אַמּוֹת, וְכֵן הַתָּא הַצְּפוֹנִי, כֵּן כָּתַב הָרַדַ"ק.

וַיָּמָד אֶת רֹחַב "אֻלָם הַשַּׁעַר שְׁמֹנֶה אַמּוֹת" (יחזקאל מ, ט), וְהוּא מְשִׁיכַת בְּלִיטָתוֹ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. "עַל לִפְנֵי אֻלָם הַשַּׁעַר" (יחזקאל מ, טו) פֵּרוּשׁ גָּבְהוֹ "חֲמִשִּׁים אַמָּה". וְהָיוּ לוֹ "חַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת".