צורת בית המקדש — חתימה
אוְיֶתֶר הַשְּׁבָטִים מִפְּאַת קָדִימָה עַד פְּאַת יָמָּה בִּנְיָמִן [וְגוֹ'] שִׁמְעוֹן [וְגוֹ'] יִשָּׂשכָר [וְגוֹ'] זְבוּלֻן [וְגוֹ'] גָּד [וְגוֹ'] (יחזקאל מח, כג-כז). אֵלּוּ, הֵם לִדְרוֹם הַתְּרוּמָה הַגְּדוֹלָה.
ב*וְעַיֵּן בִּפְתִיחַת דְּבָרֵינוּ קֹדֶם שֶׁבָּאנוּ אֶל הַסִּימָנִים, שָׁם כָּתַבְנוּ שֶׁיִּהְיוּ שִׁבְעָה שְׁבָטִים אֶל צְפוֹן הַתְּרוּמָה. וְאוּלַי יֵצֵא לָנוּ מִזֶּה פֵּרוּשׁ לְמִדְרַשׁ סִפְרִי כְּגִרְסַת רַבִּי קְלוֹנִימוֹס שֶׁהֱבִיאָהּ רַשִׁ"י ז"ל בְּסֵדֶר שׁוֹפְטִים (דברים יח, א):
ג"וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ" - אֵלּוּ נַחֲלַת חֲמִשָּׁה, "בְּקֶרֶב אֶחָיו" - אֵלּוּ נַחֲלַת שִׁבְעָה, ע"כ. וְיִהְיֶה כַּוָּנַת זֶה הַמִּדְרָשׁ לְרַבּוֹת לֶעָתִיד, שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁבָטִים מְחֻלָּקִים חֵלֶק כְּחֵלֶק, חֲמִשָּׁה מִזֶּה לְעֵבֶר הַתְּרוּמָה, וְשִׁבְעָה מִזֶּה. וְאָמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֶעָתִיד גַּם כֵּן, לֹא חֵלֶק וְלֹא נַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל - ה' הוּא נַחֲלָתו - וּבְתוֹךְ הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' יִהְיֶה חֶלְקָם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. (מהדורא בתרא).
ד"זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּפִּילוּ מִנַּחֲלָה לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵלֶּה מַחְלְקוֹתָם נְאֻם ה' אֱלֹקִים" (יחזקאל מח, כט). הִנֵּה הַמַּחֲלֹקֶת הַזֹּאת לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמִין שׁוּרוֹת הַכֶּרֶם חֵלֶק כְּחֵלֶק, לֹא הָיָה מֵאָז נִהְיָת עַם ה' לְעָם יוֹשֵׁב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, וּלְפִיכָךְ הִיא רְאָיָה מֻחְלֶטֶת לְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.
הוּדְאָמַר ר' עֲקִיבָא בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קי:) עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָם עֲתִידִין לַחֲזֹר וְכוּ', הַיְנוּ אוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁגָּלוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י שָׁם, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: לֹא בִבְנֵיהֶם וּבִבְנֵי בְנֵיהֶם קָאָמַר, אֶלָּא אוֹתָן שֶׁגָּלוּ עַצְמָן – אֵין לָהֶם חֵלֶק, שֶׁרְשָׁעִים גְּמוּרִים הֵם, אֲבָל בְּנֵיהֶן וְדוֹרוֹת הַבָּאִים זוֹכִין וּמְזַכִּין, מ"ר, ע"כ.
ווּלְפִיכָךְ נַמִּי אָמַר (שם) רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר ר' יוֹחָנָן שַׁבְקַהּ ר' עֲקִיבָא לַחֲסִידוּתֵיהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, יב): "הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה, וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה'. וְלוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי חָסִיד אֲנִי, נְאֻם ה' לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם".
זוְלָא מַקְשֶׁה לֵיהּ מֵהָנָךְ קְרָאֵי דִּנְבוּאוֹת יְחֶזְקֵאל בְּמַחְלֹקֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים, וְיִהְיוּ חֵלֶק כְּחֵלֶק, וְאִם כֵּן יָשׁוּבוּ כֻּלָּם. וּלְפִיכָךְ יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק כְּחֵלֶק שֶׁכָּל שֵׁבֶט הוּא עִם אֲנָשָׁיו כֻּלָּם, וְהִנֵּה הוּא שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲבָל אֵין כָּאן שׁוּרַת הַדִּין כְּשֶׁיְּהוּ מְעַט מִשֵּׁבֶט זֶה לֹא כֻלָּם, כְּגוֹן אוֹתָן שֶׁשָּׁבוּ עַל יְדֵי יִרְמְיָה, וְיִנְחֲלוּ כְּחֵלֶק שֵׁבֶט אַחֵר שֶׁהוּא כֻּלּוֹ בְּאוּכְלוּסָיו. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻּלָּם, וְיִנְחֲלוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. וַאֲפִלּוּ הָכִי לָא מַיְתִי מֵהָנָךְ קְרָאֵי, לְפִי שֶׁבָּעֲתִידִים מַיְרִי שֶׁהֵם צַדִּיקִים, וְלֹא בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁגָּלוּ. אֲבָל מַיְתִי הַךְ קְרָא דְּיִרְמְיָה שֶׁאָמַר "שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל", שֶׁרָצָה בָּזֶה שֶׁהַשּׁוֹבָבִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הָרְשָׁעִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, יָשׁוּבוּ הֵנָּה.
חוְזֶהוּ שֶׁאָמַר "וְלֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי חָסִיד אֲנִי", יִרְצֶה כִּי מִן הַדִּין הָיָה שֶׁיָּחוּל רֻגְזִי בָכֶם, אֲבָל מִמִּדַּת חַסְדִּי לֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם וְלֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם עֲוֹנוֹתֵיכֶם. אֶלָּא יְשִׁיבֵם אַחַר זְמַן אָרֹךְ בְּאֹפֶן שֶׁיְּקֻיַּם "וְלֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם", וּמִנַּהּ דִּזְמַן אָרֹךְ יִטּוֹר וְיִשְׁמֹר עֲוֹנָם, וְעַל כֵּן יְצַפּוּ כָּל עוֹד יְמֵי עוֹלָם, וִיחַכּוּ לוֹ כִּי בֹּא יָבֹא.
טאֲבָל אֵין לְפָרֵשׁ שֶׁלְּכָךְ הִקְשָׁה מִדִּבְרֵי יִרְמְיָה שֶׁהוּא הָיָה קוֹדֵם לִיחֶזְקֵאל וְהִתְנַבֵּא עַל הַדּוֹר עַצְמָן שֶׁגָּלוּ, דְּאַף יִרְמְיָה רֵאשִׁית נְבוּאָתוֹ הָיְתָה הַרְבֵּה שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁנֶּאֱסַף הַדּוֹר הַהוּא אֶל עַמּוֹ. שֶׁהֲרֵי הֵם גָלוּ בְּשֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה (מל"ב יח, י) וְהוּא מָלַךְ אַחַר כָּךְ כ"ג שָׁנָה (עיין שם פסוק ג), וּמְנַשֶּׁה בְּנוֹ מָלַךְ נ"ב שָׁנָה (שם כא, א), וְאָמוֹן בְּנוֹ שְׁנָתַיִם (שם יט), וּבִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹאשִׁיָּה בְּנוֹ, הָיְתָה תְּחִלַּת נְבוּאַת יִרְמְיָה (ירמיה א, ב). הֲרֵי שֶׁמֵּעֵת גָּלוּת י' שְׁבָטִים מֵעַל הָאָרֶץ עַד נְבוּאָתוֹ תִּשְׁעִים שָׁנָה, וִימֵי שְׁנוֹתֵינוּ שִׁבְעִים שָׁנָה, הֲרֵי שֶׁאוֹתוֹ הַדּוֹר כְּבָר עָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם. וּמַה גַּם דְּוַדַּאי לֹא נִקְרְאוּ בִּכְלַל אוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁגָּלוּ, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק, כִּי אִם אוֹתָן שֶׁהֵם בְּנֵי עֳנָשִׁין בְּטֶרֶם שֶׁגָּלוּ. אֶלָּא דְּמִלְּשׁוֹן "מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל" קָא דָּיִק וּמַקְשֶׁה לֵיהּ.
יוְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַשִׁ"י בַּגְּמָרָא (סנהדרין קי:) שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לַחֲזֹר, ע"כ. וְהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ הַשּׁוֹבָבִים יַחְזְרוּ, כָּל שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים. דְּאַף רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ חוֹלֵק, וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ מֵעוֹלָם בִּבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ, שֶׁאֵין הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת בִּבְנֵיהֶם שֶׁלֹּא חָטְאוּ, שֶׁבַּעֲוֹן אֲבוֹתָם יִמַּקּוּ וְלֹא יָשׁוּבוּ לְאַדְמָתָם.
יאוּלְפִיכָךְ לָא מַקְשֶׁה לֵיהּ מֵהָנָךְ קְרָאֵי שֶׁבִּנְבוּאָה זוֹ, דְּמוּכָח מִנָּהּ חֲזָרַת י' הַשְּׁבָטִים. וְכִדְמוּכָח עוֹד מִמַּה שֶּׁנִּבָּא בְּפֶרֶק ל"ז (יט) "הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו, וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְגוֹ'". רָצָה בָּזֶה כִּי יַחְזְרוּ מַמְלֶכֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לְמַמְלֶכֶת בֵּית דָּוִד לִהְיוֹת אֶחָד, שֶׁזֶּהוּ רֶמֶז עֵץ שֶׁהוּא שֵׁבֶט מֶמְשָׁלָה, הֲרֵי שֶׁיַּחְזְרוּ כֻּלָּם עַד שֶׁיְּהוּ רְאוּיִן לְמַמְלָכָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אַחֲרָיו (לז, כא) "הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ שָׁם, וְקִבַּצְתִּי וְגוֹ' וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ וּמֶלֶךְ אֶחָד וְגוֹ' וְלֹא יִהְיֻה עוֹד לִשְׁנֵי גּוֹיִם וְגוֹ' לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת". וּבְבַיִת שֵׁנִי רַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ הַמִּתְפָּרְצִים בַּאֲדֹנֵיהֶם וְרָצוּ בַּמְּלוּכָה, וְלֹא שֶׁנֶּחֱצוּ לִשְׁנֵי גּוֹיִם כִּי אִם לְרַבָּתִי דֵּעוֹת.
יבוְאָמַר (לז, כג-כה) "וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְכֹל פִּשְׁעֵיהֶם וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם וְגוֹ'". וְדָוִד יִהְיֶה הַמֶּלֶךְ, וְיֵלְכוּ בְּמִשְׁפְּטֵי הַשֵּׁם שֶׁמָּאֲסוּ בָּהֶם וְהָלְכוּ בְּגִלּוּלִים [בֶּעָבָר], וְעַכְשָׁו "וְעָשׂוּ אוֹתָם," אוֹתָם הַחֻקִּים שֶׁמָּאֲסוּ בִּימֵי יְחֶזְקֵאל, וְהֵם חֻקֵּי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְהוּא עֵדוּת עַל נִצְחִיּוּתָהּ וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה. "וְיָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ וְגוֹ' הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד עוֹלָם", וְהִנְנוּ גָּלִינוּ מִמֶּנָּה וְלֹא יָשַׁבְנוּ עָלֶיהָ עַד עוֹלָם. אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִילָה הַנְּבוּאָה הַזֹּאת וְלֹא בָאָה, וּבְבוֹאָהּ תִּתְקַיֵּם. וְנָשׁוּב וְנֵשֵׁב עַל אַדְמָתֵנוּ, וְיִהְיֶה יְשִׁיבָתֵנוּ בָּהּ עַד עוֹלָם.
יגוְאָמַר (לז, כה): "וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם", וַהֲרֵי בְּבַיִת שֵׁנִי הָיוּ מְלָכֵינוּ מִבְּנֵי חַשְׁמוֹנָאִי הַכֹּהֲנִים, וְעִם שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ פַּחַת יְהוּדָה כַּנִּזְכָּר בְּעֶזְרָא (ו, ז) וּבְדִבְרֵי חַגַּי (א, א) וּזְכַרְיָה, הֲרֵי לֹא הָיָה זֶה לְעוֹלָם.
ידוְאָמַר (לז, כו) שֶׁיִּכְרֹת "לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם", וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא מִבְּנֵי עַמֵּנוּ. וְאָמַר (שם) "וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם", וַאֲנַחְנוּ הַמְּעַט. וְאָמַר (שם פסוקים כו-כז) "וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם, וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם", וְלָמָּה יֹאמְרוּ בָּעַמִּים אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם.
טואֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַיֵּם זֶה, שֶׁוַּדַּאי אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְהוּא אֱלֹקֵינוּ. אֲבָל רָצָה בְּכָאן שֶׁיִּהְיֶה זֶה מְפֻרְסָם, עַד שֶׁיֵּדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הוּא ה', וְשֶׁעַם ה' הֵמָּה יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (שם, כח) "וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם". הֲרֵי שֶׁבָּזֶה מְבֹאָר דְּבָרָיו אֵלּוּ "וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקִים" וְגוֹ', שֶׁהוּא בִּידִיעַת הַגּוֹיִם וּבְהַכָּרָתָם, וְשֶׁיֵּדְעוּ וְיַכִּירוּ "בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם". וְאַיֵּה בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ? הַאִם יִתָּכֵן לוֹמַר עַל בַּיִת שֵׁנִי – 'לְעוֹלָם', וּכְבָר חָרֵב כִּמְעַט כִּפְלֵי כִּפְלַיִם שָׁנִים יוֹתֵר מִזְּמַן עֲמִידָתוֹ. אַךְ אָמְנָם כֵּן, שֶׁאֵין דְּבָרִים אֵלּוּ אֲמוּרִים כִּי אִם בֶּעָתִיד, שֶׁאָז יִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם לְעוֹלָם, וְיַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי ה' אֱלֹקֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַמּוֹ.
טזהִנֵּה שֶׁנְּבוּאָה זוֹ מוֹכַחַת חֲזָרַת י' הַשְּׁבָטִים, וְשֶׁיִּשְׁכֹּן הַשֵּׁם בְּתוֹכָם לְעוֹלָם. וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד מִקְדָּשׁוֹ כְּדִבְרֵי הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, שֶׁזָּכַר בּוֹ גַּם כֵּן כַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ עוֹד מִקְדַּשׁ ה', וְשֶׁיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם לְעוֹלָם, וּמֵחֲלֻקַּת הָאָרֶץ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ לְמַעְלָה בְּסִימָן פ'.
יזוּבָזֶה נִשְׁלְמָה הַמְּלָאכָה מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ
יחבְּבֵאוּרֵנוּ לְצוּרַת בֵּית ה' הֶחָדָשׁ
יטוְכַאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ
כפָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה, קְטַנָּה וּגְדוֹלָה
כאכֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ
כבוּלְשׁוֹרֵר בּוֹ בְּהוֹדָיָה וּתְהִלָּה
כגבִּכְלֵי דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹקִים
כדוּבְפִינוּ שִׁירָה נִמְלָא
כהבַּעֲבוֹדַת עֲבוֹדָה הַמְּיֻחֶדֶת לְשִׁבְטֵנוּ
כובִּזְמַן קָרִיב וּבַעֲגָלָא.