רמב"ם — הלכות מעשה הקרבנות — פרק ד׳

בכָּל שֶׁקָּרְבוּ מַתִּירָיו בַּיּוֹם מַעֲלִין אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה. כֵּיצַד. זְבָחִים שֶׁנִּזְרַק דָּמָם בַּיּוֹם מַקְטִירִין אֵימוּרֵיהֶן בַּלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְכֵן אֵיבְרֵי הָעוֹלוֹת מַקְטִירִין אוֹתָן בַּלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וּכְדֵי לְהַרְחִיק מִן הַפְּשִׁיעָה אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין מַקְטִירִין הָאֵימוּרִין וְאֵיבְרֵי הָעוֹלָה אֶלָּא עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה:

גאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהַקְטִיר אֵימוּרִין וְאֵיבָרִים בַּלַּיְלָה אֵין מְאַחֲרִין אוֹתָן לְדַעַת. אֶלָּא מִשְׁתַּדְּלִין לְהַקְטִיר הַכּל בַּיּוֹם. חֲבִיבָה מִצְוָה בִּשְׁעָתָהּ שֶׁהֲרֵי הֶקְטֵר אֵימוּרִין וְאֵיבָרִים אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֵׁרִים בַּלַּיְלָה דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת בִּזְמַנָּן וְאֵין מְאַחֲרִין אוֹתָן לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת:

דכָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ קָרֵב אֶלָּא בַּיּוֹם כְּגוֹן הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת וּמְנָחוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת מֻתָּר לְהַקְרִיבָן עִם מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ. וְהֵם מִתְאַכְּלִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה כְּאֵיבְרֵי עוֹלָה:

ההַנְּסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח אֵין קְרֵבִין אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כט לט) "וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם". מַקִּישׁ נְסָכִים לִשְׁלָמִים מַה שְּׁלָמִים בַּיּוֹם אַף נְסָכִים בַּיּוֹם. אֲבָל הַנְּסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן מִתְקַדְּשִׁין בַּלַּיְלָה וּקְרֵבִין בַּלַּיְלָה. לְפִיכָךְ אִם נִזְדַּמְּנוּ לוֹ נְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן מַקְדִּישָׁן וּמַקְרִיבָן בַּלַּיְלָה וַעֲלוֹת הַשַּׁחַר פּוֹסֶלֶת בָּהֶן כְּאֵיבְרֵי הָעוֹלוֹת:

וכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִסְמִיכָה וְלִשְׁחִיטָה וְלִמְלִיקָה לְהֶקְטֵר לְהַגָּשָׁה וּלְהַזָּיָה וְלִתְנוּפָה וְלִקְמִיצָה וּלְקָרְבַּן הַמּוּסָפִין. וְכָל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לְהַקְטִיר אֵימוּרִין וְאֵיבָרִים. זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם כָּשֵׁר כָּל הַיּוֹם. וְדָבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּלַּיְלָה כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה. וְאַף עַל פִּי כֵן זְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת:

זכָּל הַזְּבָחִים אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתָן לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא בְּסַכִּין מִכְּלֵי שָׁרֵת. וְאִם שָׁחַט בְּכָל דָּבָר שֶׁשּׁוֹחֲטִין בּוֹ הַחֻלִּין אֲפִלּוּ בִּקְרוּמִית שֶׁל קָנֶה כְּשֵׁרִין:

חוְכָל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבֵּל מִדָּמָם פָּחוֹת מִכְּדֵי הַזָּיָה לֹא נִתְקַדֵּשׁ הַדָּם. וְצָרִיךְ לְהִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל כָּל הַדָּם. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אוֹחֵז הַסִּימָנִים בְּיָדוֹ וּמוֹצִיאָן עִם הַוְּרִידִין לְתוֹךְ הַמִּזְרָק. וְשׁוֹחֵט שְׁנַיִם אוֹ רֹב שְׁנַיִם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבֵּל הַדָּם כֻּלּוֹ בִּכְלִי. וּמַגְבִּיהַּ הַסַּכִּין לְמַעְלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרֵד הַדָּם מֵעָלֶיהָ אֶלָּא מִן הַצַּוָּאר. וְדָם שֶׁבַּסַּכִּין מְקַנְּחוֹ בִּשְׂפַת הַמִּזְרָק:

טאֲוִיר הַכְּלִי הֲרֵי הוּא כִּכְלִי. הָיָה מְקַבֵּל הַדָּם וְנִפְחֲתוּ שׁוּלֵי הַמִּזְרָק קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ הַדָּם לַאֲוִיר הַמִּזְרָק הַנִּפְחָת לֹא נִתְקַדֵּשׁ הַדָּם. שֶׁהָאֲוִיר שֶׁאֵין סוֹפוֹ לָנוּחַ אֵינוֹ כְּמֻנָּח:

יכָּל הַזְּבָחִים צָרִיךְ הָעוֹבֵד שֶׁתִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ לְשֵׁם הַזֶּבַח וּלְשֵׁם בְּעָלָיו בִּשְׁעַת זְבִיחָה וּבִשְׁעַת קַבָּלַת הַדָּם וּבִשְׁעַת הוֹלָכַת הַדָּם וּבִשְׁעַת זְרִיקָתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז טו) "וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו" שֶׁתִּהְיֶה זְבִיחָה עִם שְׁאָר אַרְבַּע הָעֲבוֹדוֹת לְשֵׁם שְׁלָמָיו. וְכֵן שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת. וְאִם שָׁחַט וְעָבַד שְׁאָר עֲבוֹדוֹת סְתָם וְלֹא חָשַׁב כְּלָל בְּעוֹלָה וּבִשְׁלָמִים הֲרֵי הֵן כְּשֵׁרִים וְעָלוּ לַבְּעָלִים:

יאוְצָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הָעוֹלָה לְשֵׁם שִׁשָּׁה דְּבָרִים. לְשֵׁם הַזֶּבַח. וּלְשֵׁם הַזּוֹבֵחַ. וְשֶׁהַזֶּבַח לְהַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא. וְשֶׁיַּקְטִירוֹ לָאִשִּׁים. וְשֶׁהַקְטָרָתוֹ לְרֵיחַ בִּלְבַד. וְשֶׁרֵיחַ זֶה נַחַת רוּחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם. וְאִם שָׁחַט סְתָם כָּשֵׁר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַשּׁוֹחֵט חַטָּאת וְאָשָׁם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ לְשֵׁם אוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁבָּא עָלָיו: