שאלות ותשובות רמ"א — לוח המפתחות

בב אשה שהחזיקה עצמה בטמאה בפני בני ביתה מטעם מה, אם מותרת לבעלה בחדרה:

גג שטר חצי זכר מירושת אבי חמיו אי מקרי ראוי או מוחזק:

דד תשובת מהרש"ל ע"ז. (ונחסרה בדפוסים הקודמים)

הה להגאון מהרש"ל ז"ל על ענין טינרא ומראיה, לא נדפסה בתשובותיו:

וו תשובה מהגאון מהרש"ל להגאון המחבר בענין הטינרא:

זז חזר הגאון המחבר לכתוב להגאון מהרש"ל ע"ז. ותוכחת מגולה ואהבה מיותרת על למוד חכמת היונים:

חח תשלום תשובת ענין ירושת אבי חמיו שבסי' ג' לעיל:

טט מה שחסר ולא נדפס בתשובת מהרש"ל סי' מ"ט:

יי ישראל וכותי שותפים איך יש לדון אם הכותי סר למשמעת דין ישראל:

יאיא כתב התנצלות מדבר בענין רדיפת שלום לגדול אחד:

יביב שאלה מהוצאת ש"ר איש על אשתו שבתשובת מהרש"ל סי' ל"ג:

יגיב תשובת מהרש"ל על זה (ונחסרה בדפוסים הקודמים):

ידיד פסק על ענין זה מהגאון מה"ר הירץ ז"ל מבריסק:

טוטו תשובה על ענין זה מהגאון מהר"ר קלמן מווירמיש:

טזטז תשובה ע"ז ממהר"ר אליעזר בר מנוח:

יזיז על ענין המלשין המוזכר בתשובת מהרש"ל סי' י"א:

יחיח על ענין הטבילה והחפיפה ביום (ונחסרה בדפוסים הקודמים):

יטיט מי ששכר בית ורוצה המשכיר לחזור מפני שחלתה אשת השוכר:

ככ צוואה שקיימה היורש בטרם נודע לו מה בתוכו. וכשנודע לו מה בתוכו רוצה לחזור באומרו שלא כן היה דעת המצווה:

כאכא תשובת הגאון המחבר בענין הטבילה והחפיפה שבתשובת מהרש"ל סי' ז':

כבכב תשובה על מודעא באונס וביטול המודעא:

כגכג האומרת לכשר נבעלתי אי נאמנת להיות הבן כשר:

כדכד על אודות השתוקי. וע"ל בסי' ס"ט:

כהכה תשובה מהגאון מהר"ר ישראל בן הגאון מהר"ר שכנא ז"ל על ענין פ' התפילין שבתשובת מהרש"ל סי' ל"ו, ראה זה חדש

כוכו עוד על ענין השתוקי הנ"ל שם סי' כ"ד:

כזכז אפוטרופסים אם הם כב' שלוו להיות נקרא ערב בעד חבירו:

כחכח חעה הנמצאה בפסח על חתיכת בשר מלוח בחבית מה דין השאר. וע"ל סימן צ':

כטכט סוכה שאינה משומרת מפני גנבים אי כשירה:

לל תשובה על שאלה שבתשובת מהרש"ל סי' כ"א על א' שטען שקידש הכלה, והשאלה וגבה"ע נדפסו בתשובת מהרש"ל:

לאלא צוואת ש"מ שאין היורשים רוצים לקיימה באומרם שאין משמעות הלשון כך והגבאים וב"ד רוצים לכופו לקיים הצוואה:

לבלב יחיד שיש לו חזקת חלונות לחצר בית הכנסת והקהל רוצים לפתוח ג"כ חלונות לחצרו אי יכול למחות:

לגלג חלוקים על שטר שטוענים עליו שכבר נפרע ושלא בא לידו בהכשר. ואם חיישינן לקנוניא:

לדלד אם מותר לישב ע"ג תיבה שיש בה ספרים:

להלה ענין ברכת הלל לקרות או לגמור. וברכת על מקרא מגילה על שיר השירים ורות וקהלת. ועוד שם אי מהני צינון לחמי האור לענין לישה במים שלנו בפסח:

לולו אם לכוף לגרש בת ת"ח שניסת לדסני שומעניה ולא יוכל לדור במקומה וטוענת עליו מאיס עלי מחמת רוע מעשיו. ועוד עיין מזה תשובה ממהר"א אשכנזי לקמן בסי' צ"ו:

לזלז מי שהרג אחד בשוגג ע"י כלי משחית שקורין ביק"ש:

לחלח ששה שאלות במרדכי מפוזרות הנה והנה:

לטלט שאלה במרדכי פ' אד"מ בנשבע להכחיש העד דנפסל לאלתר:

ממ שאלות במרדכי מפוזרות. ובתרנגולת שנמצאת שחיטה ביד כותי. ועוד ב' שאלות בטור או"ח ובאה"ע:

מאמא בענין בן מומר איך לקראותו לתורה:

מבמב הרשאה בלא זמן. או אם צריך לכתוב בו זמן כלל:

מגמג עוד מדין הרשאה מוקדמת בזמן:

מדמד חרם הניתן בעבור עדות ולא הגידו ואח"כ רצו להגיד:

מהמה אשה הוציאה ש"ר על חבירתה ותלתה קלקולה באחרת ששמעה מפיה:

מומו אפוטרופס שהוזקו ערבים שלו שערבו בעדו נגד השר אי חייב לשלם:

מזמז תשובה מהגאון בעל הבית יוסף בענין מתנת ש"מ לעניים שנכתבה בלשון מתנת בריא:

מחמח הגאון המחבר הקשה לו שאלות על תשובתו והסכים עמו הגאון מהר"ר מאיר מפדווא"ה:

מטמט שטר שכתוב בו אסמכתא וכתוב בו בח"ח ובשד"א ובק"ס:

ננ קהל שכרו רב לזמן. ובהגיע הזמן רצו לחזור בהן:

נאנא אחד שרצה לבטל חזקת ישוב וגער בו מהרמ"פ על שהתרו כנגדו:

נבנב עוד מזה מהגאון המחבר ז"ל:

נגנג היתר לשמן זית. (לפי שיש אומרים שמערבין בו שומן חזיר):

נדנד עוד מזה מהרב הגאון המחבר ז"ל:

נהנה רב אחד ערער על גט הניתן שלא כדת ורצו לנדותו:

נונו ביטול הנדוי ההוא ממהר"ם קורפו וממה"ר אליה ומה"ר יעקב:

נזנז עוד על זה ממהר"ר מנוח:

נחנח עוד על זה ממהר"ר יוחנן טריווש והה"ר שלמה:

נטנט עוד ע"ז ממהר"מ פרוביניצא ומהר"ר מאיר מפדוואה וסיים כדאי הוא לסמוך עליו:

סס צוואת ש"מ שתדור בתו בביתו ואינה רוצה ליתן צרכי הבית גם להשכיר דירתה לאחרים. נדפס בתשובת מהרש"ל סמ"ט:

סאסא שתוקי אם כשר לכהונה ושם אם אורח אוסר בשבת קודם ל' יום:

סבסב קידושין של בן מומר למומרת אי חוששין לקידושין:

סגסג כתב לשני גדולים שהתעוררו בקטטות להשקיטם ממריבה:

סדסד כתב בענין טענה לבדה"ג קאזילנא אימתי רשאי:

סהסה אשה זקוקה ליבם ונתקדשה לאחר קודם שחלצה:

סוסו שמעון מכר חמאה בחזקת כשרות ואמר שראובן תקנה לו וראובן מכחישו:

סזסז על ענין אחיזת עינים:

סחסח שומא אי הדרה בכתובה מתשובת מהרש"ל (ונחסרה בדפה"ק):

סטסט על השתוקי דלעיל בסי' כ"ח ממה"ר יהודה מפדווא"ה:

עע שומא בכתובה אי הדרא, נדפסה בתשובת מהרש"ל וע"ל סי' מ"ט בסי' ט':

עאעא בענין ראוי אי נמכר בתשו' רש"ל מ"ט וע"ל סי' ד' ח':

עבעב ערב שלא בשעת מתן מעות והערב תפס ממי שנתערב בעדו:

עגעג בני עיר גדולה נשאו ונתנו בעיר קטנה הסרים למשמעתם. ואח"כ גברו בני עיר הקטנה ורוצים למחות בהם:

עדעד פשרה שטוענין עליה שנעשית בטעות מחמת שהשטר מזוייף:

עהעה על ענין בני עיר גדולה הנזכר בסי' ע"ג ממהר"ם פדוואה:

עועו אם שני מוהלים מותרים למול תינוק אחד בשבת:

עזעז פשרה הנעשים בק"ס ורצו אח"כ לבטל מכח ירושה דאוריי':

עחעח עוד מזה הענין:

עטעט על דבר המראת אווזות בשבת דשרי ע"י כותי:

פפ שותפים שהתנו שיסולק אחד מהן בתת לו רווחים ממעותיו ואח"כ אירע היזק בשותפות השלשה שנשארו, אם ראובן חייב בהפסד הזה לקבל חלקו:

פאפא אם צריך ליתן נר השמש בחנוכה סמוך לנרות כשמדליקין סמוך לפתח או על השלחן דוקא:

פבפב שאלה מק"ק בודו"ן קהל אשכנזים וקהל הגרים השתתפו בחברת ג"ח ורצו אח"כ לחזור באומרה שיותר טוב החלוקה כל קהל לעצמו. אם יכולים לחזור בהן:

פגפג תשובה מהגאון המחבר על ענין זה:

פדפד א' נקרא שמו ישעיה ונקרא לס"ת סעדיה איך יש לכותבו בגט:

פהפה אורח הבא לעיר שישראל אחד דר שם אי אוסר. (וע' סס"א)

פופו שאלה כוללת ענין אחד שנתפשר עם שכנגדו וטען אח"כ שהוכרח כי ירא ממלשינות והיזק שגיזם לו ושעשה כן ורוצה שישלם לו היזקותיו:

פזפז ספק בכור במי שקנה פרה ולא משכה עד שילדה בין המכירה למשיכתו לביתו:

פחפח אחד טען על חבירו שהכהו באישון לילה ולמחר הלך להשר לקבול עליו:

פטפט ערבים של ראובן שנתנו שטר חוב גמור מחמת נדוניא ומתה בת שמעון במשך זמן הפרעון טרם בא הנדן ליד הבעל ורוצים הערבים לפטור עצמן בפטור של ראובן שהוא פטור מכח שהיא נדוניא שלא באה עדיין ליד הבעל שגם הם פטורים:

צצ חטה הנמצאת בפסח על חתיכת בשר מלוח, תשובה ממהר"ם פדווא"ה, וע"ל סימן כ"ח:

צאצא אחד הוציא לעז על גט נגד תקנת וגזרת ר"ת:

צבצב יורש שנתרצה בצוואת מורישו וקיבל עליו בח"ח לקיימה אם יוכל לחזור בו:

צגצג אם כתובה נגבית מחיים באשה שתפסה מנכסי בעלה בחייו:

צדצד על טבילת היולדת ואם צריך לפרוש ליל מ"א ופ"א:

צהצה עשר תשובות לעשר שאלות שנדפסו לקמן בסימן קי"ג:

צוצו הטוענת מאיס עלי מחמת רוע מעשים. תשובה ממהר"א אשכנזי. וע"ל בסי' ל"ו:

צזצז כתם יותר מכגריס ועוד, שיש במה לתלות ונמצא במקום כתמי מראות הכשרים:

צחצח איש שיש לו חולי האבן ב"מ ועי"כ לא יוכל לעצור עצמו ומטפטף תמיד איך יעשה לק"ש ולתפלה וליכנס לבהכ"נ:

צטצט אדם שמדליקים עליו בביתו אם חייב לראות נרות חנוכה אף שאינו מברך עליהם:

קק ששה עשר שאלות מפוזרות הנה והנה במרדכי:

קאקא כותי מסל"ת על יהודי שהלך עמהם למלחמה ונהרג שם:

קבקב ע"ד הטמנת חמין שמוציאין הקדרות בערב ואח"כ חוזרין וסותמים הדלת, ובקצת המקומות מקילין יותר שהשפחה כותית טחה את פי התנור בטיט:

קגקג מי שנדר על בנו בעת צרה עד י"ג שנה וירא שיבא לידי מכשול אי יכול להתירו:

קדקד שנים שביררו להם בוררים ולשניהם מורשים ואח"כ נמצא בורר של התובע פסול למורשה של הנתבע ותובע אומר שיקח לו מורשה אחר:

קהקה ענין מסירת מודעא בגט:

קוקו שומר שכר שהניח הפקדון עם שלו ונשרף בתיבה עם שלו והציל דברים אחרים שבחדר זה ואותה תיבה לא הציל אם חייב לשלם:

קזקז שאלה בדיבור תוס' פ' הזרוע והלחיים. עוד שאלה פירוש סוגיא נראה מבחוץ ושוה מבפנים פ"ק דעירובין והלכה דים של שלמה:

קחקח מי שנשתעבד בכתובה בח"ח ובשד"א ורשות ללכת בעש"כ אי שרי ללכת בעש"כ:

קטקט בני ראובן טוענים טענות רבות על בית אביהן וחזקה. ואמם טוענת לנגדם שלא נעשה כחוק וכמשפט רק בפני עש"כ וטענות הרבה:

קיקי א' שיש בידו שובר על מקצת כתובת אשת אביו ורוצה לקיימו ע"פ עד אחד מן העדים שלא בפני האשה:

קיאקיא חתיכת עור אווזא שנמלח עם שאר בשר ונמצא אח"כ אותה אווזא טריפה:

קיבקיב מי שהיה בדעתו לגרש אשתו ומתה בתוך הזמן אי יורשה:

קיגקיג י"ב שאלות מפוזרות הנה והנה בפוסקים ותשובות עליהן, מהן נדפס לעיל סי' צ', והובאו לקמן סי' קכ"א:

קידקיד שאלה מק"ק בודון בדבור תוס' פ' כ"ה חידוש הוא:

קטוקטו תשובה על דיבור תוס' ופשט ההלכה שלא כאשר הבינו הלומדים הספרדים בספר בן לב:

קטזקטז אשה שירשה סך גדול מאביה ובעלה הפסידו אם יכולה להחזיק במה שתחת ידה קודם גביית הכתובה:

קיזקיז הפרש בין אתרוג מורכב דפסול והדס מצראה דכשר:

קיחקיח אם בן הבן יאמר קדיש על זקנו במקום אבלים על אב ואם:

קיטקיט אם מותר לפתוח ולסגור בשבת ספר שכתוב שמו על דפיו מבחוץ:

קכקכ אם מותר לטלטל בעיר לובלין בהתאסף שם היהודים:

קכאקכא תשובות לב' שאלות שבסי' קי"ג לעיל:

קכבקכב מי שאין לו יד שמאל אם חייב להניח תפילין בימינו, שאלה זו שאל אותו בנו מהר"ר ליב ז"ל כשהיה בחור:

קכגקכג רב שהועמד מהשררה אי אמרינן בו דינא דמלכותא דינא:

קכדקכד אותן שנוהגין באיזה מדינות היתר בסתם יינם, אם נאמנים לאחרים:

קכהקכה היתר לעשות חופה לפעמים בשבת בלילה ודאית כמו שעה ושתים בלילה:

קכוקכו טעם ללשון הגט שבא מעורב ארמית ולה"ק, ממהר"ר יהודה מפדווא"ה:

קכזקכז עוד אחרת מהגאון מהר"ר יהודה:

קכחקכח על ענין זה מהגאון המחבר להגאון מהר"ר יהודה:

קכטקכט עוד להגאון מוהר"ר יהודה מפדווא"ה:

קלקל עוד מהגאון המחבר בענין זה להגאון מהר"ר יהודה:

קלאקלא ה' שאלות ובתוכו ענין מי שמבשל במוצאי שבת אחר שהבדיל לאכול אותן שעדיין לא הבדילו:

קלבקלב ששה שאלות מפוזרות:

קלגקלג שאלה בעיר אחת עשו תקנה שלא לקבל רב מחוץ לעירו שיש לו צד קורבה בעיר וכהיום רוצים לקבל אחד שהיה שה בעיר והוא חתן הרב שמת ויש לו קורבה מצד אשתו בעיר. איך דינו: