שו"ת במראה הבזק חלק חמישי — סימן א׳

אמסטרדם, הולנד, חשון תש"ס

א. חישוב זמני היום מעבר לחוג הקוטב

שאלה:

כיצד יש לנהוג לדעתכם בנושא חישוב זמני היום במקומות שהם מעבר לחוג הקוטב, ולפי זה מתי זמן התפילות, הנחת תפילין, לבישת ציצית, ברכת הלבנה, כניסת ויציאת שבת? כמו כן כיצד יש לנהוג בענין טהרת המשפחה התלוי בספירת ימים?

תשובה:

נראה לע"ד שיש לנהוג להלכה באופן הבא:

לגבי הקיץ הצפוני (היינו כשהשמש אינה שוקעת), יש לקבוע את זמן עלות השחר ע"פ הרגע בו מגיעה השמש לנקודה התחתונה ביותר ומתחילה לעלות (היינו "חצות הלילה"). מיד לאחר שעה זו ניתן לקרוא קריאת שמע ולהתפלל שחרית. חצי שעה לאחר חצות היום (היינו חצי שעה זמנית) ניתן להתפלל מנחה עד פלג המנחה (שעתיים וחצי לפני עלות השחר הבא), ומפלג המנחה ואילך להתפלל ערבית (עם קריאת שמע וברכותיה). זמן ציצית ותפילין הנו במשך כל שעות היממה. כניסת השבת היא ב"חצות הלילה" וכן יציאתה. (יש להוסיף "תוספת שבת"). ניתן למנות שבעה נקיים גם אם השמש אינה שוקעת (על פי עלות השחר המבואר לעיל) ותטבול ביום השמיני (אף-על-פי שהוא יום). קידוש לבנה יעשה בסמוך לחצות "הלילה".

באשר לחורף הצפוני – עלות השחר האסטרונומי-הלכי קיים (במקומות של יישוב בני-אדם) וכן מתקיים לרוב גם זמן מ"שיכיר". וכשאינו מתקיים, יקרא קריאת שמע מיד לאחר עלות השחר ואז גם יתעטף בציצית [ואף יברך, לנוהגין כרמ"א], ויניח תפילין ללא ברכה. מנחה יתפלל כ"תשלומין", ביחד עם ערבית. כניסת השבת תהיה ב"חצות היום" (של יום ששי) וכן יציאתה ב"חצות היום" וכנ"ל לגבי שבעה נקיים.