מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק חמישי — סימן י״ג

פריז, צרפת, סיון תש"ס
יג. שינוי מנהג ממנהגי אשכנז לספרד בעקבות חתונה
שאלה:
בחורה מקהילתי הנוהגת בעקבות הוריה כמנהגי אשכנז עומדת להינשא לבחור הנוהג כמנהגי הוריו הספרדים. מה דינה לאחר החתונה בקשר להלכות שבהם יש מחלוקת בין הפוסקים כמחבר לפוסקים כרמ"א, כגון ברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא, קטניות בפסח וכדו'?
תשובה:
א. על אשה לנהוג כמנהג בעלה.
ב. לעניין השאלה הנדונה:
1. האשה רשאית לעשות מצוות עשה שהזמן גרמא והדבר אף רצוי.
2. לעניין הברכה על מצוות עשה שהזמן גרמא, נשים אשכנזיות נהגו לברך. בקרב קהילות הספרדים מנהגים שונים בדבר, ודעת מרן הגר"ש ישראלי שנשים ספרדיות שרצונן לברך, אין ממחין בידן. ומכל הנ"ל נראה שאינה צריכה לשנות מנהגה, ויכולה לברך.
3. לעניין קטניות בפסח, מדינא דינה כדין בית בעלה ואינה צריכה התרה, אך אשה רשאה להחמיר על עצמה חומרות שבעלה אינו מחמיר בהן (גם אם החומרות הללו אינן מנהג הוריה).
אם ברצונה להחמיר, חשוב מאוד שתתנה מראש ותאמר, שעושה כן בלא נדר. בעניינים אלה יש להביא בחשבון את השיקול של "שלום בית".
ג. אשה מתחילה לנהוג כמנהג בית בעלה רק לאחר הנישואין, ולכן כלה אשכנזית תתענה ביום החופה.