מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק חמישי — סימן י״ז

טנסי, ארה"ב, אלול תשנ"ט
יז. העלאתו לתורה של בן לוי מנוכריה, שנתגיירה לפני הלידה, תחת השם "לוי"
שאלה:
בקהילתנו חוזר בתשובה בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו והוא מן החשובים והמובילים בקהילה גם ברוחניות וגם כאיש מדע דגול.
האיש לוי ע"פ יחוסו, חי עם נכריה קודם חזרתו בתשובה. לפני הלידה התגירה האם בגיור אורתודוקסי וכנאמר לעיל הם שומרי מצוות במלוא מובן המילה. האב פגוע מאד אחרי שסירבו להעלות לתורה את בנו תחת השם הלוי.
האם יש מניע הלכתי לכך שהבן ישא את שם המשפחה של האב הלוי ויקרא לתורה כאחרון או מפטיר תחת הכינוי לוי כדי לא לבייש את הבן ובעיקר את האב?
האם יש מקום להעלותו לתורה כלוי אפילו פעם בשנה משום דרכי שלום, כגון ביום זכרון?
תשובה:
מותר לקרוא לילד בן לוי שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, בשם אביו, ולהוסיף לו את התואר לוי - פלוני בן פלוני הלוי – ואף מותר לקרוא לו לעלות לתורה בשם זה כאחרון, אבל אסור להעלותו לתורה בתור לוי (כשני, אחרי הכהן), וזה מכמה סיבות:
1. שלא יטמע בין הלויים, ואנחנו בידיים נוסיף מכאוב למכאובינו.
2. שיוודע שלפי ההלכה הוא איננו בנו של אביו, כדי למנוע מכשולים בעתיד, כגון שיחייבו אשתו חליצה או שהוא יחלוץ לאשתו של אחד מבני אביו.
3. שלא ימנעו מלעשות פדיון הבן לצאצאיו.
במקרה שאין כהנים בבית-הכנסת, כי אז, ורק אז, יוכל לקבל עליה כשני.