שו"ת במראה הבזק חלק חמישי — סימן כ״ה

כפר הרא"ה, ישראל, שבט תש"ס

כה. שיער ארוך לבנים

שאלה:

הנני מורה בביה"ס היסודי המ"ד אזורי תורני בישובנו.

בכיתה ב' ישנו תלמיד שכבר זמן מה לא מסתפר ושערו התארך מעבר למקובל. בשיחה עם ההורים התברר שהם מסרבים מטעמים השמורים עימהם לספר את בנם, למרות בקשתנו. ברצוני לדעת אם יש התנגדות בהלכה שתספורת של בן תתארך מסביב לראש, ללא הבדלת פאות, ובכך להיות דומה לתספורת אשה.

האם יש דרישה הלכתית שתספורת של בחור תהיה כזאת המקצרת שיער מאחור ובצדדים ומבדילה את הפיאות. או שמא מותר שתהיה תספורת ככל העמים. מהם ההגדרות לתספורת לבן. והאם יש הבדל לפני בר מצווה או אחרי בר-מצווה?

תשובה:

גידול שיער ארוך לגברים ובנים יכול להוות בעיה הלכית מכמה סיבות:

1. חציצה בתפילין - בעיה זו אינה קיימת בילדים מתחת לגיל בר-מצוה.

2. "לא ילבש גבר שמלת אשה".

3. "ובחוקותיהם לא תלכו".

4. ההורים אחראים למנוע מילדם לעשות מעשה שיש בו איסור, ולוא איסור דרבנן בלבד.

5. על כל אדם חובה למחות בהוריו של ילד העובר איסור תורה.

6. לגבי החובה למחות בילד עצמו נחלקו ראשונים, ויש מן האחרונים שפסקו למחות רק באיסור תורה.

גם אם נכריע לקולא בבעיות ההלכיות, השיקול החינוכי הוא זה שמכריע את הכף לכיוון מניעת התופעה.

יש לזכור, כי באורח טבעי קיים אצל כל נער ונערה גורם של מרדנות שיש לו גם פן חיובי. יש לחפש דרכים שבהן יוכלו הנער והנערה לבטא את עצמאותם ואת אישיותם, בלי מעשים שפירושם הזדהות עם פריקת עול וחיים ללא מיגבלות מוסריות.

מכיוון שבעשורים האחרונים גידול שיער אצל בנים נחשב ל"תרבות אנשים חטאים", יש לאוסרו במוסדות החינוך באמצעות תקנון התנהגות שאיננו חייב להתבסס דווקא על פסקי הלכה אלא על שיקולים חינוכיים.

בהקשר זה התבטא הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת "הר עציון", כך:

"כל האמור עד כה מתייחס לשיקולים הלכתיים מובהקים. ברם - גם אם נגיע למסקנה, שמשום כיוון שהוא אין איסור - לא דאורייתא ולא דרבנן - בגידול שיער ארוך, הרי שבמישור הערכי והחינוכי יש להתנגד לתופעה, שכן סוף סוף, מקור התופעה של גידול שער ארוך בקרב גברים הוא זרם תרבותי מסויים, שהתפתח בתחילת שנות ה-60 בעולם המערבי, כשעניין גידול השער התלווה למספר ביטויים תרבותיים אחרים, שהינם פגומים ופסולים מבחינה הלכתית ומוסרית, והוא עצמו נשא מסר תרבותי מאוד ברור - שבירת מוסכמות חברתיות, התרת הרסן המוסרי, מתירנות וכו', ועל כן גם אם התופעה התפשטה, וחדרה לא"י, ואף לתוככי הציבור הדתי, ועתה יש מעין זרם מסויים אף בתוך ציבור שומרי תורה ומצוות, שנוהג לגדל שער ארוך, יש לשלול את התופעה מצד המסר התרבותי, שהיא נושאת מאחוריה וככלל - יש לעמוד על עצם הרצון וההתפתחות המניעים לבחור בגידול שער ארוך, שכן הדבר מלמד על "ספיגה" תרבותית קודמת, שהובילה לכך, ושצריכה להדאיג.

יש לציין, כי אף במקורות היהדות אנו מוצאים, כי מאז ומתמיד היתה לעניין השיער משמעות מיוחדת. חז"ל דורשים ביחס ליוסף, שכאשר התורה אומרת עליו "והוא נער", שעשה מעשה נערות וסלסל בשערו. יוסף היה אז נער בן שבע עשרה, וענין סלסול השער ביטא טיפוח יופי גופני, שאפיין נערים בגיל זה. כך שנינו בגמ' בנדרים:

אמר שמעון הצדיק: "מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד - פעם אחת בא אדם אחד, נזיר מן הדרום, וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. אמרתי לו: בני, מה ראית להשחית את שערך זה הנאה? אמר לי: טועה הייתי לאבא בעירי, הלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם.

אמרתי לו: רשע - למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, במי שהוא עתיד להיות רמה ותולעה? העבודה שאגלחך לשמים! מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו. אמרתי לו: בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל. עליך הכתוב אומר, 'איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה''" (נדרים ט).

אנו רואים שטיפוח השיער וגידולו היוו מאז ומתמיד מאפיין תרבותי, שלא בהררי קודש מחצבתו, ועל כן יש לשלול את תופעת גידול שיער ארוך בקרב גברים, גם מבחינה הלכית וגם מבחינה חינוכית, ולהיזהר מנוהג זה.