שו"ת במראה הבזק חלק חמישי — סימן מ״א

ניו יורק, ארה"ב, שבט תשס"ב

מא. אתר-אינטרנט הפועל בשבת עם שירות "און ליין" אנושי

שאלה:

אתר אינטרנט המחייב גם עבודה של אנשים בפועל, וכדי לשרוד בשוק חייב הוא להיות פתוח גם בשבת. אני מבין שהדרך היא לבנות שותפות עם גוי. האם שותפות זו גובלת בהערמה? האם זה דומה להיתר עיסקא, פרוזבול או מכירת חמץ? האם גם אחרי השותפות יש צורך בהשתדלות בהורדת הפעילות בשבת? מהי הדרך הרצויה ביותר לביצוע השותפות?

1. חברה פרטית מול חברה ציבורית.

2. חלוקת הבעלות עם מי שאינו יהודי.

תשובה:

1. שותפות אמיתית עם גוי שבמסגרתה ישנה חלוקה של יום כנגד יום, מותרת מעיקר הדין ואין בה משום הערמה. בשטר-מכירה לגוי לשבתות ויו"ט בלבד יש פוסקים שהתירו, ויש שראו בכך הערמה אסורה, ויש שהתירו רק בשעת דחק, במקום שיש חשש שללא ההיתר יעשו באיסור גמור. בעל "אגרות משה" כתב שהרבה משטרי-המכירה הנהוגים, אינם כדין כלל, וכי ניתן למכור רק במכירה גמורה, דהיינו בקניין מועיל של כל העסק מכחצי שעה לפני שבת עד חצי שעה אחריה, באופן שכל רווחי השבת יהיו של הנכרי בלבד.

2. כמובן שאחרי המכירה אין ליהודי עוד להתערב בנעשה בעסק בשבת, לא להגברת הפעילות בו ואפילו לא להפחתתה.

המצב הרצוי ביותר הוא:

(א) אם היהודי הוא בעל מניות בחברה ציבורית שמנהליה ועובדיה הם גויים, ולמנהלים יש חופש פעולה מוחלט בניהול החברה, או אפילו אם עקרונית בעל המניות רשאי לצוות על המנהלים מה לעשות, אבל בפועל הוא מניח למנהלים הנוכרים לעשות ככל העולה על דעתם, ולעולם אינו מתערב בשיקוליהם, כי אז הוא רשאי לרכוש אפילו את רוב מניות החברה, אף-על-פי שהיא פועלת בשבת, והוא רשאי לקבל רווחים ללא כל הסדר מיוחד.

(ב) אך אם מדובר בחברה פרטית שבה ישנה לבעלים השפעה מכרעת על הניהול (ובוודאי אם הם הם המנהלים בעצמם), יש ללכת לכתחילה בדרך של שותפות אמיתית עם גוי באחוז מסוים (מעל ל - 15% לגוי) ולכתוב בשטר-השותפות, שהגוי נוטל את שכר השבתות ויו"ט באורח בלעדי, וכי אין ליהודי שום שייכות ביום זה לא לרווח ולא להפסד, וכי הוא היהודי, יטול כנגדו ביום מימי החול דווקא, ובשאר הימים ישתתפו בהתאם ליחסי השותפות שיקבעו ביניהם. מצב זה הוא בעדיפות שניה, אחרי הקמת חברה ציבורית. ובשעת דחק, כששתי האפשרויות הללו לא שייכות - ניתן לכתוב שטר-מכירה לגוי לשבת בלבד - בתנאים מסוימים.