מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק חמישי — סימן ז׳

פריז, צרפת, ניסן, תשנ"ט
ז. דין ברכת הגומל לאישה
שאלה:
נשים נהגו לברך הגומל לאחר לידה, בכל קהילות ישראל. מה דינן לעניין ברכת הגומל לאחר טיסה, לכאורה אין כל הבדל ולמה לא ראינו שנהגו כך?
תשובה:
מעיקר הדין אין לעניין ברכת הגומל הבדל בין גברים ונשים. אמנם יש שכתבו, שכל דין ברכת הגומל איננו חיוב, ולפי זה נהגו הנשים כפי שנהגו בכל מקום לפי מנהגיו, אך רוב הפוסקים כתבו שאין ברכת הגומל רשות אלא חובה.
ברוב קהילות ישראל נהגו שהנשים מברכות הגומל רק אחר לידה, ומסתבר שמכיון "שהמנהג הוא לברך בעת קריאת התורה, לכן מדמים שאין הנשים חייבות בברכה זו", ורק בענין זה, שבו נהגו לברך בזמן הברית או זבד הבת ולאו דוקא בבית-הכנסת, המשיכו לנהוג כעיקר הדין.