שו"ת במראה הבזק חלק עשירי — סימן כ״ט

גטבורג, שבדיה Göteborg, Sweden

אלול תשע"ח

כט. הקדמת הסעודה בערב שני של ראש השנה בשעת הדחק

שאלה: האם בשעת הדחק ניתן לעשות קידוש ולאכול את הסעודה של ליל חג שני עוד קודם צאת היום הראשון, ובשעת צאת היום הראשון להדליק נרות ולהמשיך בסעודה? כאן בשוודיה השקיעה היא ב-19:46, וזמן הדלקת נרות הוא ב-20:47.

לא נגיע הביתה מבית הכנסת לפני השקיעה, וממילא הסעודה תהיה אחרי השקיעה. מה ניתן לעשות כדי שלא יצטרכו כולם לחכות ולהתעכב עד אחרי הדלקת נרות לקידוש, סדר הסימנים וחימום האוכל?

תשובה: בשעת הדחק אפשר להתחיל את הסעודה ביום הראשון ולהמשיכה עד הלילה השני.

אם הסעודה מתחילה לאחר השקיעה, יש לקדש טרם תחילת הסעודה (ואף שעדיין הוא ספק יום טוב ראשון). אם היא מתחילה קודם כן – אפשר לקדש בתחילתה אם היא לאחר פלג המנחה, ולחלופין יש להפסיק בשקיעה ולקדש.

נזכיר שאם הסעודה מתחילה סמוך (בתוך חצי שעה) לזמן קריאת שמע של ערבית, יש לקרוא קריאת שמע טרם הסעודה אף אם אין מתפללים אז ערבית.

לגבי חימום האוכל:

ישנן שתי אפשרויות במקרה כזה לחמם את האוכל לפני שחוזרים מבית הכנסת בלילה:

1 אם תוכלו להתחיל את הסעודה יותר מוקדם, ולאכול מבעוד יום קצת מהמאכלים שחוממו, תוכלו לחמם ולבשל אותם מבעוד יום ולהמשיך בסעודה אל תוך הלילה.

2 אפשרות נוספת היא לחמם את האוכל על ידי גוי. היתר זה הוא רק לגבי חימום האוכל, היינו כשמדובר רק על הכנה מיום טוב לחברו לבד; אך אין להתיר בישול מיום טוב לחברו על ידי גוי במצב כזה.

ומכל מקום, אם יש צורך גדול ביותר שהוא בבחינת שעת הדחק ואין אפשרות לבשל גם ליום טוב שני מערב יום טוב, יש על מה לסמוך להתיר גם בישול על ידי גוי באחד משני אופנים: (א) שהבישול יסתיים זמן מה לפני השקיעה ועקרונית אפשר יהיה לאכול ממנו אז, גם אם בפועל לא יאכלו ממנו;

(ב) שהבישול יתחיל לאחר השקיעה (בבין השמשות). אולם בכל אופן, אין להתיר בישול על ידי גוי אם הבישול יתחיל לפני השקיעה ויימשך עד אליה או לאחריה.

בכל מקרה, בבישול על ידי גוי יש להקפיד כמובן על הלכות בישולי גויים, ומאחר שאי אפשר שיהודי ישתתף בבישול עצמו, ההיתר יהיה רק לנוהגים כרמ"א, שדי בהדלקת האש על ידי יהודי ובאופן שהגוי יבשל על אש שהדליק היהודי מערב יום טוב או ביום טוב לצורך בישול המותר (היינו לצורך בישול ליום טוב זה עצמו), ולנוהגים כדעת השלחן ערוך, שהדלקת האש בידי יהודי אינה מתירה בישולי גויים, יהיה ההיתר רק במאכלים שאין בהם משום בישולי גויים כלל.