שו"ת במראה הבזק חלק עשירי — סימן ל״ז

רומא, איטליה Rome, Italy

אדר תשע"ח

לז. מתנה לגוי בקבוק של סתם יינם

שאלה: האם מותר לתת מתנה לגוי בקבוק של סתם יינם? ומה המקור לדין זה?

תשובה: אם ניתן להניח שנגעו ביין זה רק נכרים שאינם עובדי עבודה זרה (ראו הערה 9), מותר ליהנות מן היין. לכן יהיה מותר לתת אותו לנכרי אם היהודי מכירו או במקרה שיש בנתינה משום דרכי שלום.

אולם אם משערים שנגעו בו נכרים שמוגדרים כעובדי עבודה זרה, אז יהיה מותר לתת לנכרי בקבוק כזה רק לנוהגים כפסקי הרמ"א, אבל לנוהגים כפסקי השלחן ערוך אין לעשות כן אלא אם לא ייהנה כלל מנתינה זו.

להלן פרטי ההלכות:

א. יין שנתנסך לעבודה זרה נאסר בהנאה. חז"ל הוסיפו לאסור גם "סתם יינם", היינו יין של גויים שאינו ידוע אם נתנסך. נאמרו שתי סיבות לתקנה זו: 1. מחשש שמא שתיית יין זה תביא בסופו של דבר לנישואי תערובת, בלשון חכמים "משום בנותיהם"; 2. מפני שיין זה דומה ליין שנתנסך ממש לעבודה זרה. מצד החשש של "בנותיהם" היה מספיק לאסור יין זה בשתייה; אבל אסרוהו גם בהנאה בגלל האיסור בהנאה של יין שנתנסך לעבודה זרה.

ב. בזמן הזה, שאינו מצוי שנכרים מנסכים יין לעבודה זרה, יש אומרים ששייך רק הטעם של "בנותיהם" ועל כן יש להתיר את היין בהנאה. וכן כותב הרמ"א בשם "יש אומרים", אם כי המשיך ש"טוב להחמיר" לא לסחור בו. אבל מסתימת השלחן ערוך משמע שמחמיר לאסור סתם יינם בהנאה גם בזמן הזה.

ג. נכרי שאינו עובד עבודה זרה אוסר יין שנוגע בו רק בשתייה ולא בהנאה. לגבי הגדרת עובד עבודה זרה, ראו בהערה.

ד. נוסף לשאלת היתרו של היין בהנאה, יש לדון גם מצד איסור "לא תחנם", האוסר לתת לנכרי מתנת חינם. יש להקל באיסור זה כאשר מדובר בנכרי ויהודי שמכירים זה את זה, או כאשר יש בזה משום דרכי שלום.