שו"ת במראה הבזק חלק עשירי — סימן נ״ה

ניו יורק, ארה"ב New York, USA

טבת תשע"ה

נה. ייחוס ולדות מתרומת ביצית ופונדקאות

שאלה: ילד הנולד מתרומת ביצית או פונדקאות – האם הוא מתייחס אחר בעלת הביצית או אחר הפונדקאית?

תשובה: נחלקו גדולי זמננו לגבי שאלת ייחוסם של וולדות כאלה:

יש שסברו שהוולד מתייחס תמיד לאימו הביולוגית – בעלת הביצית:

כך נקט הגר"ש גורן, הגר"א נבנצל כתב כך בשם הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב, וכך כתב גם הרב אברהם שרמן בשם הגרי"ש אלישיב, "שהילוד מתייחס אחר בעלת הביצית, ולאם שנושאת את ההריון ולהולדה אין כל השפעה לקביעת הייחוס של הילוד" (אך יש שכתבו אחרת בשמם וכדלקמן). כן כתב הגר"ש עמאר בשם הגר"ע יוסף. וכן כתב הרב מאיר ברנסדארפער.

יש שסברו שהוולד מתייחס תמיד לאמו יולדתו:

לדעת הציץ אליעזר והגר"ש וואזנר זהותו כיהודי נקבעת על פי זהותה של האם היולדת. כך גם מובא כדעתו של הגר"מ אליהו. ונראה שכך דעתו של מרן הגר"ש ישראלי. ויש שכתב גם בשם הגרי"ש אלישיב שיותר מסתבר הוא שהיולדת היא הקובעת (ושלא כמובא בשמו לעיל, ועיינו עוד להלן).

וכעין זה היא דעתו של הגר"א סולובייצ'יק, שנקט שעובר שנוצר מביצית של גויה שהושתלה בתוך רחם של אשה יהודייה תוך ארבעים יום לאחר קליטת הזרע, הוא ישראל גמור ואינו זקוק לגיור. (אמנם לדבריו הדין שונה אם ההשתלה ברחם הייתה בשלב מאוחר יותר, אך אין נפקא מינה למעשה בהבחנה זו, שכן בפועל הוולד מושתל ברחם לפני ארבעים יום).

יש מי שהבחין בין מצב שבו שתי ה"אימהות" יהודיות לבין מצב שבו האחת יהודייה והאחרת נכרית:

כך נקט הגרא"י הלוי כלאב, ולדעתו הוולד מתייחס אחרי האם היולדת כאשר שתי ה"אימהות" יהודיות. אבל אם אחת מהן נכרית, שאלת מעמדו כיהודי תהיה תלויה בזהותה של בעלת הביצית.

יש שסבר שלשתי ה"אימהות" דין "אם" והוולד מתייחס לשתיהן:

כך כתב בעל תשובות והנהגות "שלשתיהן דין אם", ולדעתו, "לולד הנולד שני צדדים, צד ישראל וצד עכו"ם".

יש שנקטו שלמעשה יש לחוש לשני הצדדים (אף שהובא משמם שמעיקר הדין צידדו כאחד מהם):

כך הביא הרב אברהם שרמן בשם הגרי"ש אלישיב כהוראה למעשה (למרות מה שהביא משמו כעיקר הדין, כדלעיל) שיש להחשיב את הילד לספק ולגיירו, בין אם תורמת הביצית גויה ובין אם האם הפונדקאית גויה.

גם הגרש"ז אויערבאך הובא כסובר ש"בכל השאלות האלו הנוגעות לדיני תורה, צריכים להחמיר; ואם הפונדקאית היא עכו"ם, הילד יצטרך להתגייר מספק".

ועיינו עוד באריכות בדבריו של הגרז"נ גולדברג בתחומין כרך ה עמ' 248–259, ובישורון כא, עמ' תקמו-תקנו.

ועיינו עוד בשו"ת במראה הבזק חלק ט תשובה מב, שם הובאו הדעות השונות והראיות לשני הצדדים בהרחבה.

למעשה לא נתקבלה בכלל ישראל הכרעה בנידון ועל כן יש להחשיב את מי שנולד מתרומת ביצית ופונדקאות, כאשר אחת משתי ה"אימהות" יהודייה והשנייה נכרית, כספק יהודי ספק נכרי.