שו"ת במראה הבזק חלק עשירי — סימן ו׳

ניו יורק, ארה"ב New York, USA

אלול תשע"ה

ו. עליית כהן נכה לדוכן בנעליו

שאלה: בקהילתנו יש כהן נכה המתקשה בהליכה ומתקשה להתכופף. הוא מצליח לעלות לדוכן לברכת כהנים רק כאשר הוא מגיע לבית הכנסת בכפכפים. הוא אינו עולה לדוכן כאשר הוא מגיע עם נעליים, מפני שאינו יכול להתכופף ולחלוץ נעליים בבית הכנסת לפני העלייה לדוכן.

בעונת החורף הקרה הוא אינו יכול לבא לבית הכנסת בכפכפים ועל כן נמנע מברכת כהנים.

האם מותר לו לעלות לדוכן בנעליים ללא שרוכים, במקום שהכהן כבר מוכר וידוע, כמו שנפסק לגבי מי שבידיו פצעים או שידיו פצועות?

תשובה: בדרך כלל יש להקפיד שכהן לא יעלה לדוכן בנעליים. בשעת הדחק, כשהקפדה על כך תגרום עוגמת נפש לכהן ואין פתרון שיאפשר לו לברך ברכת כהנים בלי נעליים, יש מקום להקל ולהתיר לו לברך ברכת כהנים בנעליים. אבל זאת רק בתנאי שהכהן לא יעלה לדוכן (היינו למקום מוגבה) אלא יישאר למטה על רצפת בית הכנסת סמוך לדוכן.

ומוטב שישתמש בנעליים שאינן מעור ושאינו הולך בהן ברחוב (ולפחות יקפיד שהנעליים יהיו נקיות). גם בתשובה זו בא לידי ביטוי השילוב הנכון של שמירה על כבוד הבריות והרגישות לצורכי הנכה ולחולה עם הצורך להקפיד על פרטי ההלכה.