שו"ת במראה הבזק חלק עשירי — סימן ע״ב

פאדובה, איטליה Padova, Italy

שבט תשע"ז

עב. בית העלמין העתיק במנטובה

שאלה: לק"ק מנטובה כבר יותר ממאתיים שנה אין בעלות על בית העלמין העתיק שבעיר, שלפי המסורת המקומית נקברו במקום רבנו מנחם עזריה מפאנו ורבנו משה זכות. במשך הזמן עבר אותו השטח לבעלותה של האימפריה האוסטרו-הונגרית ולאחר מכן לממלכת איטליה, תמיד כשטח צבאי. בשנים האחרונות עיריית מנטובה, שהיא בעלת השטח היום, התחילה לבצע בו עבודות כחלק מפרויקט לשיפור המקום, ואנו שואלים:

• עד כמה יש לנו אחריות הלכתית בהתחשב בכך שבשטח נמצאים קברים?

• האם המקום איבד את קדושתו בגלל שעבר מבעלותה של הקהילה לבעלות גויים?

• האם אנחנו חייבים לדרוש לכל הפחות את פינוי העצמות של הנקברים במקום?

תשובה: א. ישנם דינים רבים הנוגעים למעמד בית הקברות, ולאופן ההתנהגות בו.

ישנם דברים האסורים בהנאה מדאורייתא, ישנם דברים האסורים מדרבנן מפני כבוד המת, וישנם דברים שאסור לעשות משום לעג לרש.

ב. דינים אלו נוהגים גם כאשר בית הקברות אינו תחת בעלות יהודית.

ג. כאשר השלטון רוצה להשתמש בשטח בית הקברות למטרה אחרת, ישנה חובה למחות במטרה לשמור על קדושת המקום.

ד. יש אומרים שהחובה למחות היא רק כאשר הדבר אינו כרוך בהוצאות כלכליות גדולות, וכן כשהדבר לא יפגע ביחסים של השלטון עם היהודים.

לעומת זאת, יש חולקים ואומרים שיש חובה למחות אפילו כשהדבר כרוך בהוצאות כלכליות גדולות.

ונראה שבמקרה הצורך (כלומר שההוצאות הגבוהות מקשות על בני הקהילה), ניתן לסמוך על הדעה הראשונה.

ה. אם השלטון ממשיך בכוונתו להשתמש בשטח בית הקברות (בין אם לא מחו ובין אם מחו ולא עלתה בידם), יש אומרים שצריך לפנות את הקברים למקום אחר, ויש אומרים שאין צורך בדבר.

ונראה שלמעשה הדבר תלוי באופן השימוש של השלטון המקומי בשטח, וראו בהערה.

אם מפנים את הקברים, יש לעשות זאת על פי כללי ההלכה המתומצתים בהערה.