שו"ת במראה הבזק חלק ראשון — סימן מ׳

קייפטאון, דרום אפריקה

ניסן, תש"ן

מ. שמירת יו"ט שני של גלויות ע"י שליחים ובעלי חוזה אישי היוצאים מא"י לחו"ל

שאלה:

הנה נבוכים אנחנו, בחוץ לארץ, בשאלת שמירת יו"ט שני של גלויות. ולמרות שידענו שפוסקים מובהקים כבר אמרו דברם בנושא זה, רבו, הדיעות והמנהגים בקרב בני ארץ ישראל, הנמצאים כאן לזמן מה. ואנו מבקשים בזה את הוראת כבודו, באופן פרטי, למקרים השונים דלהלן:

א. שליחי הסוכנות, תנועות הנוער וכד' שיצאו לחו"ל בשליחותם, לשנתיים או לשלש שנים, האם מותרים הם בעשיית מלאכה בצנעא, והאם עליהם להתפלל תפילת חול, ביו"ט שני של גלויות?

ב. מי שיצאו כנ"ל בחוזה אישי ולא כשליחי מוסדות, ואף הם, כשליחים הנ"ל, איתנה דעתם לחזור לא"י. והשאירו בה דירה בבעלותם, מה דינם?

תשובה:

שליחי מוסדות שנמצאים בחו"ל לתקופה קצובה, או שיצאו לחו"ל בחוזה אישי לתקופה קצובה ובדעתם לחזור, אע"פ שיצאו עם משפחותיהם — האשה והילדים — דינם כבני א"י. אמנם, אסור להם לעשות מלאכה ביו"ט שני, בין בפרהסיה ובין בצנעא, כחומרי מקום שהלך לשם. ולעניין תפילה, עליהם להתפלל תפילת שמונה עשרה של חול בלחש, ביו"ט שני. וכן, להניח תפילין בצנעא, אבל, צריכים ללבוש מלבושי יו"ט, מפני שהוא דבר של פרהסיה. כל זה דווקא בחוזה, שלא נמשך יותר משלוש שנים. אך אם החוזה הוא ליותר משלוש שנים, או שדעת השליח ברורה (או אפילו מסופקת), שזמן שהותו יארך יותר משלוש שנים, נראה, שצריכים לנהוג כבני חו"ל.