מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק ראשון — סימן נ״ט

מקסיקו, מקסיקו
סיון, תש"ן
נט. איסור כניסה לכנסיות ומבואותיהן
שאלה:
פעמים רבות אני נוסע לקהילות יהודיות באמריקה הלאטינית וכידוע, ביבשת זו שולטת ההשקפה הדתית-נוצרית. כנסיות מסוגים שונים, מפוזרות על פני כל הארצות.
ברצוני לשאול את כבוד הרב: האם מותר להיכנס לכנסיות? האם יש הבדל בין סוגי כנסיות שונות? האם יש הבדל, מבחינת ההלכה, אם נכנסים לביקור או למטרה אחרת? מה דינה של כנסיה שאין בה פסלים? האם מותר להיכנס למבואה של הכנסיה להסתכל בציורים?
תשובה:
א. אסור להיכנס לבית עבודה זרה לביקור או לכל מטרה אחרת.
ב. נחלקו הראשונים, אם הנצרות נחשבת לעבודה זרה. לדעת המאירי, הנוצרים אינם נחשבים כעובדי עבודה זרה, ולדעת הרמב"ם, הנצרות היא עבודה זרה ממש. בתקופתנו, שרוב מאמיני הדת הנוצרית אינם אדוקים בע"ז שלהם, נראה שאף לשיטת הרמב"ם, אין דינם כעובדי עבודה זרה ממש. אלא, כעובדים בשיתוף. לדעת בעלי התוספות, הגויים אינם מצווים על שיתוף. וכך הכרעת הפוסקים. אעפ"כ נראה שאסור להיכנס לכנסיה מכמה טעמים:
1. אע"פ שבן נוח אינו מצווה על השיתוף, אין דבר זה משנה באשר לישראל שמצווה על שיתוף. ולגבי ישראל, נחשב גם השיתוף כעובד עבודה זרה ממש.
2. מה שכתבו הפוסקים, שאין דינם כעובדי עבודה זרה, זה דווקא לגבי האנשים. אך ההולך למקום שבו הם מקטרים, נדבק בטומאה ובסיטרא אחרא.
ג. אסור להיכנס לכנסיה, אפילו שאין בה צלם.
ד. אף למבואה של כנסיה אסור להיכנס. והאיסור חמור יותר כשנכנס בכדי ליהנות מהציורים.