שו"ת במראה הבזק חלק ראשון — סימן ע״ד

קיטו, אקוואדור

אב, תש"ן

עד. גיור אנשים שלפי הערכה לא יקיימו מצוות

שאלה:

כהן בקהילתנו התגרש — לפני כעשור שנים — מאשתו היהודייה, בבית דין כשר בבואנוס איירס שבארגנטינה. לאחר מכן, עבר לגור עם אישה נוכריה וממנה יש לו עכשיו 3 ילדים. (המבוגרת שבהן, מתקרבת לגיל "בת מצווה"). לפי מדיניות הקהילה — בנישואי תערובת כאלו — בן הזוג היהודי עדיין זכאי לחברות ללא שאר משפחתו. ההורים מאד דואגים לזהות היהודית של בניהם (לפי המציאות המקומית יש רק בי"ס יהודי — חילוני וגם תנועת נוער, ואליהם נשלחים הילדים). עכשיו, הם מעוניינים לבצע גיור כדי שהילדים ייחשבו יהודים. לפי הערכתי, אין כאן כמעט סיכוי של קבלת עול מצוות. מאחר, שאין איש בקהילתנו שממש שומר מצוות. הם יודעים על האפשרות לבוא לארץ ישראל, ללמוד לגיור, אבל האם מפחדת להשקיע כל כך הרבה זמן ומאמץ. יש סיכויים רבים שאם לא יימצא פתרון הלכתי-אורטודוקסי יפנו לרבנים קונסרבטיבים במיאמי, לקבל פתרונות "קלים". הכהן הנ"ל, מחכה להדרכתי. ומה ואיך להגיד לו?

תשובה:

על פי דין, קבלת מצוות היא לעיכובא בגירות. לפיכך, אין לעשות לכתחילה גיורים, בין של גדולים, ובין של קטנים, במקום שההערכה היא, שאינם עתידים לקיים מצוות. ואפילו, אם בפיהם מתחייבים כך. אין החשש שיפנו לרבנים קונסרבטיבים, מצדיק שנעשה אנו גיור קונסרבטיבי.

נראה לנו להציע, לנהוג בפונים המעוניינים בגיור ילדיהם, כך:

ראשית, על הרב להבהיר שאין בסמכותו לבצע גיורים בעצמו, כיוון שצריך בי"ד רבני כשר לשם כך.

שנית, אין להסתיר מהפונים שגיור כרוך בקבלת מצוות. ולמעוניינים בכך, יכול הרב להתחיל בהוראת המצוות הבסיסיות.

שלישית, יש להפנות את הפונים (אם עדיין יהיו מעוניינים בכך), לבי"ד כשר בארה"ב לשם המשך תהליך הגיור. ואלה, יעמדו על אמיתות כוונתם לקיים מצוות. ולפי זה יחליטו אם לגיירם.