שו"ת במראה הבזק חלק ראשון — סימן פ״ג

מלמו, שוודיה

שבט, תנש"א

פג. עולים מבריה"מ — נאמנותם על יהדותם

שאלה:

יהודים מבריה"מ שבאו לגור בשבדיה, איך אפשר לוודא שהם באמת יהודים ביחס לקבלת עליות בבית הכנסת ולמנות אותם במניין?

תשובה:

כלל אמרו בפוסקים "מי שבא לפנינו ואמר ישראל אני – נאמן, ואין צריך להביא ראיה על כך".

מס' טעמים נאמרו בדין זה, ומהם:

א. "רוב הבאים לפנינו בתורת יהדות - ישראלים הם". דהיינו, רוב הבאים לפנינו ואומרים שהם יהודים — הם באמת כאלה.

א. ויש שביארו טעם זה מכח חזקה. שכיוון שבא לפנינו ואומר שהוא יהודי — מסתמא נאמן, ויהודי הוא. שמי שהוא גוי — לא יאמר על עצמו שהוא יהודי.

ב. "מילתא דעבידא לאגלויי" שכל דבר שעשוי להיגלות בעתיד, יש בו תורת נאמנות. ודבר זה עשוי להתגלות על ידי שכניו, מכריו וכד'.

ועל כן במקרה שלנו — כל זמן שלא יצא ערעור על יהדותו, וכל עוד שלא מדובר במעשים המצריכים עדות אחרים על יהדותו, ומעיד על עצמו שהוא יהודי, ומפיק אמון בלב כל רואיו שאכן הוא כך אע"פ שלא יודע עברית, או לא נוהג מנהגי יהדות באופן מלא ומגיע לבית הכנסת, אפשר לצרפו למניין ולהעלותו לתורה וכד'.