שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן י״ג

אנטוורפן, בלגיה, מרחשוון ה'תשנ"ח

יג. קיצור התפילה בבית-ספר לא-דתי.

שאלה

בבית הספר התיכון בו אני מלמד, מתקיימת תפילת שחרית מדי בוקר.

הזמן המוקצב לתפילה הוא חצי שעה גם בימים ב' וה'. לצערנו הנערים והנערות אינם מגיעים בזמן וזמן התפילה מתקצר עוד יותר.

מאידך גיסא זו הזדמנות יחידה של התלמידים להתפלל ולהניח תפילין.

שאלתי היא כפולה:

א. האם אנו השליחים רשאים להתפלל עם התלמידים שהרי אנו אישית מפסידים תפילה רגילה.

ב. גם התלמידים אינם מתפללים תפילה "נורמלית" אלא תפילה חטופה.

אם תשובתכם על קיום התפילה הינה חיובית, מה סדר העדיפות בענין דילוגים על קטעים בתפילה.

תשובה

1. מסיבות חינוכיות ישנה חשיבות רבה לקיום המניין בביה"ס היהודי, גם כאשר הזמן המוקצב לתפילה הוא קצר. כדי שהשליחים מארץ-ישראל יוכלו מדי פעם להתפלל תפילה בקצב הולם, מוצע שיעשו סבב ביניהם, כלומר חלקם יתפללו עם התלמידים והאחרים יתפללו במניין בעיר, ויבואו אחר כך להשלים מניין.

2. יש להמשיך ולהשתדל (הן אצל התלמידים הן אצל המנהל) שהתפילה תתקיים בזמן המתאים והראוי, כדי שיוכלו להתפלל בנחת, ולא במרוצה.

3. חשוב מאד שהשליחים יגיעו לתפילה בזמן, ויתחילו לומר פסוקי דזמרא בזמן, ועל-ידי כך ישאר זמן לשאר התפילה גם אם יתקבץ מניין רק בשעה מאוחרת יותר.

4. בימים שבהם הזמן המוקצב לתפילה קצר במיוחד, אין מנוס מלדלג על חלק מן התפילה, והרי סדר העדיפויות.

א. ברוך שאמר, אשרי, ישתבח, ברכות קריאת-שמע ושמונה-עשרה;

ב. הללויה הללו את ה', הללויה הללו אל בקדשו;

ג. שאר מזמורי הללויה;

ד. ויברך דוד;

ה. שאר פסוקי דזמרא.

5. חשוב להקפיד לומר את ברכות השחר. אם לא הספיקו לאומרן לפני התפילה, יאמרון לאחריה, חוץ מאלוהי נשמה וברכות התורה, שאותן יש תמיד לומר קודם התפילה.