שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן כ״ב

מלמו, שבדיה, תמוז, ה'תשנ"ז

כב. הטלת איסור כניסה לבית-הכנסת על חבר הקהילה

שאלה

חבר בקהילה מסרב לשלם את מסי הקהילה. מצד אחד חשוב לנו מאוד לשמור על אחדות הקהילה, אבל איננו יכולים לותר בנושא חשוב ועקרוני זה.

ועד הקהילה הציע לאסור על חבר זה כניסה לבית הכנסת כאמצעי כפיה. האם אכן אנו רשאים לנקוט צעד חמור שכזה כנגדו?

האם נכון שאנו יכולים לסמוך על תשובת החתם סופר המפורסמת בענין?

תשובה

מבחינת ההלכה ניתן לאסור כניסת חבר קהילה שאינו משלם מס לקהילה לבית-הכנסת, בתנאים באים:

1. אם המסים משמשים לאחזקת בית-הכנסת או לבנייתו אפשר לאסור עליו את הכניסה, מפני שהוא כגוזל את הרבים, כאשר בית-כנסת מוגדר כבית-הכנסת של כפרים.

2. אם בית-הכנסת מוגדר כ"בית-כנסת של כרכים", או כשהמסים אינם משמשים לאחזקתו, אלא לדברים שיש לקהילה כוח לכפות את גבייתם (כגון - צדקה, תלמוד תורה, ספר-תורה) אפשר לאסור את הכניסה באחד משני אופנים:

א. פסק בית-דין.

ב. החלטת "ז' טובי העיר", דהיינו ועד הקהילה הנבחר (אף אם הם פחות משבעה). במקרה זה הם צריכים להחליט החלטה עקרונית ושיוויונית, שכל מי שינהג כך, תימנע ממנו הכניסה לבית-הכנסת.

התקנה צריכה להיות על דעת כל חברי הוועד, והיא צריכה לקבל את הסכמתו של רב העיר.

למעשה יש חשש רציני שמניעה בכוח של כניסת יהודי לבית-הכנסת, כגון על-ידי שומרים או שוטרים, תגרום לחילול השם ולפנייה לערכאות. על כן, בכל מקרה כזה, יש להימנע מנקיטת צעדים מסוג זה ולהסתפק בפרסום פנימי, בתוך הקהילה, אודות הסירוב לשלם וההיתר ההלכי למנוע מאדם כזה קבלת כיבודים בבית-הכנסת, כגון עלייה לתורה, פתיחת הארון, וכל שכן שליחתו לפני העמוד.