מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן כ״ד

בואנוס איירס, ארגנטינה, תשרי, ה'תשנ"ו
כד. השתתפות בחתונה בה יוגש אוכל כשר רק לחלק מן המוזמנים
שאלה
לצערנו בחלק מן החתונות היהודיות בעירנו האוכל המוגש איננו כשר.
כרב הקהילה אני מתלבט בשאלות, האם רצוי לארגן מצב שבו אוכלי כשר יקבלו מנות מיוחדות, ניתן לדאוג לכך שהאוכל יסומן בצורה ברורה כך שגם לא תהיה בעייה של חילוף או מראית עין? או אולי כדאי להמנע מללכת למסיבה שכזו?
תשובה
על כל רב בישראל להשתדל בכל מאודו שהאוכל המוגש בשמחות בני קהילתו יהיה אוכל כשר, ועליו לדאוג לכך שבמידת הצורך תעזור הקהילה בעניין מבחינה כלכלית. הדרך להשגת מטרה זו חייבת להיות בדרכי הנועם, וכל רב ינהג כחכמתו.
אם הרב מוזמן לערוך חופה וקידושין, וידוע לו שלמרות זאת האוכל שיוגש בסעודה לא יהיה כשר, עליו לנהוג באחת משתי דרכים שהראשונה עדיפה על השנייה:
1. החופה תיערך בבית-הכנסת, ושם יוגש אוכל כשר, כמובן (כיבוד קל).
2. החופה תיערך באולם כשעה לפני הסעודה, ואחר החופה יוגש במקום כיבוד קל כשר, תוך ציון כשרותו בצורה בולטת.
אם בני הזוג מתעקשים שלא לבחור באחת משתי האפשרויות, ימשוך הרב את ידו מן העניין.
אם רב מסוים מוזמן לשמחה שאין מוגש בה אוכל כשר, הרי שמן הראוי שימנע עצמו מלהגיע לשמחה זו (עליו להסביר בדרכי נועם את העדרותו בכך שלא יוכל לתת לגיטימאציה למציאות זו). כך ינהג גם אם יוקדש מקום מיוחד לאוכלי כשר.
יש לסייג את דברינו ולהוסיף שיש מקום לשקול כל מקרה לגופו, כשהמטרה הכללית היא חיזוק האמונה, קיום המצוות וקירובם של כל בני הקהילה.