שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן כ״ט

מקסיקו סיטי, מקסיקו, תמוז, ה'תשנ"ז

כט. הקמת בית-דין בקהילה שבה קיים בית-דין.

שאלה

בעירנו ארבע קהילות המחולקות לפי עדות. לכל עדה בית דין צדק משלה. כל בד"צ דן בשאלות הנוגעות לדיני העדה שלו. כך גם בענין גיטין בית הדין נקבע ע"פ עדת האיש.

רב-חזן בית כנסת השייך לאחת העדות החליט לפתוח עוד בית דין שיעסוק אף הוא בענין מתן גטין. המרא דאתרא של הקהילה מתנגד לכך בחריפות ולדעתו שותפים שאר רבני העדה-הקהילה וכן הנהלת הקהילה ואפילו רוב מתפללי בית הכנסת של אותו רב-חזן.

האם רשאי אותו הרב להקים בית דין נוסף בטענה שבבית כנסת זה כיהן לפני כחמש עשרה שנה רב שהיה גם מסדר גיטין והוא עושה מעשיו בבחינת "מחזיר עטרה ליושנה"?

תשובה

אנו מתייחסים בתשובתנו לדין העקרוני ולא למקרה מסוים, שהרי איננו מכירים את פרטי המקרה מכל צדדיו, ועל כן ננסח את העקרונות והרב או בית-הדין יפסקו בנושא:

1. דיין שאינו מוסמך כנהוג ויושב לדין או פוסק הלכות, יש אומרים שדינו כמי שלא הגיע להוראה ומורה, שעליו נאמר: "כי רבים חללים הפילה...", ואין לסמוך על הוראתו.

2. גם לדעה החולקת באשר לצורך בסמיכה בזמן הזה יש להחמיר בענין גיטין, גם בשל דברי הגמ' בקידושין וגם מצד מנהגן של ישראל שהוא תורה.

3. דיין שמינה עצמו, בלא רשות הקהל, נקרא דיין שאינו הגון, ואין דיניו דינים, ומי שעשה כן, מצער את הציבור ועתיד ליתן את הדין.

4. הקדמונים גזרו חרם על הנוטל שררה על חבירו כדי לענוש ולקנוס ולכוף, בין בדברי הבאי ובין בדברי שמיים, אם לא שימנו אותם רוב הקהל מפני חשיבותם (של הממונים).

5. אסור לאדם לקבוע עצמו להוראה במקום שיש רב קבוע, מדין הוראה במקום רבו, וכן מדין הסגת גבול, ונקרא רשע.

6. אין לאורח הבא לעיר לפסוק ולהורות אלא באקראי, וישיבה בבית-הדין אפילו באקראי דינה כקבועה. עריכת חופות וה"ה גיטין שנוטלים עליהם שכר, אסורה משום גזל. גם כשהשכר ניתן לרב המקומי, הדבר אסור, אלא אם כן נטל רשות הרב המקומי או ממי שהוסמך לתת רשות לכך.

7. הקמת בית-דין באופן המתואר בשאלה יש בה אף משום "לא תתגודדו".