שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן ג׳

אנטוורפן, בלגיה, אלול, ה'תשנ"ח

ג. מנהג אמירת "ברוך ה' לעולם"

שאלה

כשליח מרכזי, פנו אלי מספר שליחי תנועה בבירור ענין אמירת ברכת ה' לעולם אמן ואמן, לפני תפילת ערבית, במסגרת תפילות במחנות ובסניפי התנועה.

בקהילות של עדות המזרח, אין אומרים זאת [יוצאי צפון אפריקה וכד'].

שאלתי מתייחסת לעקרון של אמירת הברכה, וכן האם יש הבדל למתפללים בנוסחים שונים [אשכנז, ספרד ועדות המזרח].

תשובה

ברכת "יראו עינינו" נתקנה בימי הקדמונים וכבר נחלקו ראשונים, אם יש להמשיך את המנהג ולאומרה גם בזמנם, למרות שסיבת התקנה בוטלה, או לאו.

מרן ב"שולחן ערוך" לא הכריע בין החולקים ולכן על כל אחד לנהוג לפי מנהג אבותיו:

1. שליחים בני ארץ-ישראל לא יאמרו הברכה.

2. חניכים ינהגו לפי מנהג אבותם.

3. במחנה יש לנהוג לפי המצבים המתוארים להלן:

א. אם מתפללים בבית-כנסת קבוע - לפי מנהג המקום.

ב. כשאין בית-כנסת קבוע, יש לנהוג לפי רוב המתפללים.

ג. אם לא נקבע מנהג, ניתן להנהיג שהחזן ימתין, כדי שמי שנוהג לאומרה, יוכל לאומרה לעצמו. לגבי ענית "אמן" לאחר הברכה לאלה שאינם נוהגים לאומרה, פסק מרן הגר"ש ישראלי, שיכול לענות.