שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן ל״ב

חבר העמים, תמוז, ה'תשנ"ז

לב. סמכות חזן לאסור על אדם אחר לשמש כחזן בקהילתו.

שאלה

ראובן רב וחזן של בית כנסת מטעם הקהילה. מדי פעם מכבד את שמעון לחזן. וגם ממלא מקומו בקריאת התורה בעת הצורך. שמעון פגע בראובן בענין השגת גבול לקח מקומו בעבודה מסויימת. ראובן לא יכול לעכל את מעשה שמעון וספר לפני 12 איש בבית כנסת את המעשה שלדעתו הרי הוא כעבריין. וסיים הריני אוסר על שמעון מהיום לשלש שנים שלא יעשה בבית כנסת זה לא חזן ולא בעל קורא ולא יאמר דבר תורה ובזה הלשון: איסור שאין לו היתר, לפני מנין ולפני ההיכל וספר תורה.

האם מותר לרב הראשי של העיר לבטל דבריו של ראובן רב בית כנסת, ולתת לשמעון לקרא בתורה או חזן בעת העדר ראובן (יש בקהל מי שיקרא חוץ משמעון).

תשובה

בכל מינוי יש בעלות ממונית לממונה, אך ברור, שבעלות זו היא רק לענין שמירת זכויות הממונה, ולא כדי לפגוע באחר אף אם יש לו לממונה סיבה לפגוע בו. לכן אין סמכות לחזן לאסור על איש אחר לשמש כחזן כאשר הוא אינו נמצא.

באשר ליחס בין רב הקהילה לרב העיר, עיין "מראה הבזק" ח"ג סימן יט.