שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן ע״ה

מונטוידיאו, אורוגואי, חשון, ה'תשנ"ט

עה. מחיקת כתובת "גרפיטי" שנכתבה על ידי גוי ויש בה גידוף כלפי שמיא ח"ו.

שאלה

בא אלי אחד מן הבחורים (תרתי משמע), ושאלה בפיו. היות שהוא עובר מדי פעם ליד מקום אחד שבו מצויה כתובת מקושקשת על הקיר ("גרפיטי"), שיש בה לדעתו חירוף וגידוף כלפי שמיא, האם הוא צריך למחוק אותה כדי למנוע חילול השם? הכתובת נמצאת על קיר של בית פרטי וודאי שלא נכתבה ברשות, ואף המחיקה תהיה שלא ברשות. ויש בכך כמה צדדים:

א. מצד חילול השם.

1. מצד הגוי. סביר להניח שגוי כתב את הכתובת, האם הוא מצווה על חילול השם? אם כן האם יש לנו מצווה להפרישו? ואם כן, האם יש מצווה לתקן מה שכבר עשה או רק למנוע אותו מלעשות? (במקום שישנה אפשרות).

2. מצד היהודי. האם יהודי שעובר ליד כתובת כזו ללא תגובה, עובר על חילול השם? (שוב במקום שישנה אפשרות לתגובה).

ב. מצד גזל. המחיקה נעשית בלי אישורו של בעל הבית.

1. אם יעשה הדבר בצנעה האם מותר בכהאי גוונא גזל הגוי? (אם הוא מפני חילול השם דווקא)

2. האם על בעל הבית מוטלת חובה למחוק את הכתובת והמוחק מזכה את הגוי במחיקתו? והאם אומרים גם בגוי שניחא ליה שתעשה מצווה בממונו, או לפחות שתימנע ממנו עבירה בממונו?

ומה שהעליתי בזה בע"ה הוא שלגבי חילול השם ע"י גוי ישנה מחלוקת בגמרא סנהדרין עד ע"ב "בעו מיניה מרבי אמי: בן נח מצווה על קדושת השם או אין מצווה על קדושת השם? אמר אביי, תא שמע: שבע מצות נצטוו בני נח. ואם איתא - תמני הויין! - אמר ליה רבא: אינהו וכל אבזרייהו. מאי הוי עלה? - אמר רב אדא בר אהבה, אמרי בי רב: כתיב (מלכים ב' ה') "לדבר הזה יסלח ה' לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי", וכתיב "ויאמר לו לך לשלום" ואם איתא לא לימא ליה! הא בצנעא הא בפרהסיא".

ואם כן לגרסא דידן לא נפשטה הבעיה.

אך הרמב"ם פוסק בהלכות מלכים פ"י ה"ב "בן נח שאנסו אנס לעבור על אחת ממצותיו, מותר לו לעבור, אפילו נאנס לעבוד ע"ז עובד, לפי שאינן מצווין על קדוש השם" והוא על פי גרסת כמה ספרים כמובא בתוספות שם "ונראה יותר כספרים דגרסינן ואם איתא לימא ליה הא בצנעא הא בפרהסיא וקא פשיט דלא מפקיד מדאמר ליה סתם לך לשלום", וכן גם ע"פ הירושלמי שביעית פ"ד ה"ב "ישראל מצווין על קידוש השם ואין הגוי' מצווין על קידוש השם".

לא מצאתי מי שחולק על פסק זה. וא"כ אין צורך למחוק את הכתובת מצד הגוי וממילא אין לנו מצווה להפרישו (א1).

ולענין חילול השם של היהודי העובר ואינו מוחה ואינו מוחק, צריך בזה עיון. שאם תאמר שאין כאן חילול השם שהרי לא עושה היהודי שום דבר אסור (ואין לו גם מצווה להפריש את הגוי, וכנ"ל) הרי שאין זה מספיק. שהרי מצאנו חילול השם גם בדברים שאין בהם איסור ובני אדם חושבים שיש בזה איסור או התנהגות לא הולמת. וכדאיתא בשבת קיד ע"א, יומא פו ע"א ורמב"ם יסוה"ת פ"ה הי"א. והגם ששם מדובר על תלמיד חכם מצאנו בכהאי גוונא גם איסור ליהודי לחלל את השם בפני גוי. וכגון שאסור לשנות תרומה של גוי לביהכנ"ס (ערכין ו ע"ב). וכן מה שכתב המג"א רמד ס"ק ח', שאף שאין בעיה הלכתית בכך שגויים יבנו בית כנסת בשבת בקבלנות, הרי שהגדולים לא רצו להתיר זאת בזמן הזה, מפני שהגויים אינם מניחים לעשות מלאכה בפרהסיא בימי אידיהם, ונמצא שהיהודים מכבדים את השבת פחות מהם ויש בזה חילול השם. ואם כן תלוי הדבר ביחס של הגויים לפי המקום והזמן. אך מכיוון שכאן אין מי שמוחק את הכתובת גם מבין הגויים הדתיים, הרי שכנראה אינם רואים בזה דבר חשוב וממילא לא יהיה חילול השם מצד היהודי (א2).

ולפי הנ"ל גם אין עניין שניחא ליה לגוי שתיעשה מצווה או תימנע עבירה בממונו, שהרי אין ליהודי ולא לגוי מצווה או עבירה בכהאי גוונא (ב2).

ומצד הגזל, הרי שלהלכה נפסק שגזל הגוי אסור ולא חילקו בזה בין מקום שיש חילול השם (שהגוי יודע) למקום שאין בו חילול השם (ב"ק קיג. וכן פסקו רמב"ם גזילה ואבידה א', ב', גניבה א', א' וטוש"ע חו"מ שמח, ב' ושנט, א'). ואם כן לא רק שאין חובה למחוק אלא שיש בזה גזל, ואם ידע הגוי, יש בזה משום גם משום חלול השם (ב1).

העולה מדברינו שאין כאן מצווה מצד חילול השם ואדרבה יש במחיקה משום גזל ואולי אף חילול השם. ואם ידבר עם בעה"ב הגוי ויסכים, ודאי שאין בכך איסור, אך אינו חייב לעשות כן.

עד כאן מה שנראה לי. אבקש ממכם את דעתם להלכה בשאלה זו וכן התייחסות למה שכתבתי. כמו כן להתייחס לשאלה האם ניחא לגוי שתיעשה מצווה בממונו או שימנע איסור, והאם ניחא לו ג"כ שתעשה בממונו מצווה שחייב בה יהודי ולא גוי?

תשובה

אין חובה למחוק את הכתובת, לא מצד חילול השם ולא מצד "אפרושי מאיסורא", ואם ידבר עם בעל-הבית ויסכים, או ידווח לעיריה שתמחק את הכתובת - תבוא עליו הברכה.