שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן ע״ח

פתח תקוה, ישראל, אדר, ה'תשנ"ו

עח. הלואת-מכירת "תוכנית חסכון" דינה לענין ריבית.

שאלה

לראובן תוכנית חיסכון בבנק ששוויה הנוכחי 2,000 ש"ח. תוכנית החיסכון נושאת ריבית שנתית.

ראובן רוצה ללוות משמעון סך 1,000 ש"ח, משך ההלואה שנה. תמורת ההלואה ראובן ימכור לשמעון 1,000 ש"ח מתוך תוכנית החיסכון שיש לו בבנק.

לאחר שנה, ראובן ירכוש בחזרה משמעון את ה-1,000 ש"ח, לפי ערכם באותו זמן, כלומר בתוספת הריבית השנתית אשר מובטחת בתוכנית החיסכון.

שאלותי:

א. האם יש בזה איסור ריבית?

ב. אם לא, האם לאחת מהעובדות הבאות ישנה השפעה על התשובה.

1. תוכנית החיסכון היא בתשלומים, וראובן ממשיך להפקיד בתוכנית זו. תוספת ההפקדות אינה מגדילה את חלקו של שמעון.

2. ראובן אינו יכול למשוך את הכסף מתוכנית החיסכון אלא, לאחר שנים רבות.

3. בטופס פתיחת החיסכון בבנק נאמר: זכויותיו של החוסך אינן ניתנות להעברה", האם תנאי זה מונע מבעל החיסכון, או שהיות וסוף סוף ניתן יהיה בבית דין לגבות את השווי (ע"י שטר מכר וכד'), המכירה נחשבת מכירה מוחלטת.

4. האם ניתן להשתמש בשיטה זו, גם עבור הלוואה בריבית הנמוכה מזו המובטחת בתוכנית החיסכון.

תשובה

באופן כללי, אם ראובן הלווה כסף בריבית ע"פ היתר עיסקא (וזהו המצב בפתיחת חשבונות בנק כאן בארץ), מותר לו שוב למכור את הלוואתו זו לשמעון, דהיינו לאדם אחר. וזהו למרות שהקונה ישלם לראובן את סך הקרן בלבד ויקבל מהלווה גם את הריבית, דהיינו את רווחי "העיסקא", של ההלוואה המקורית.

ועכשיו נדון בפרטי השאלה שלנו:

1. העובדה שראובן ממשיך להפקיד כסף בתוכנית זו אינה משנה את הדין; דיש להחשיב את התוכנית לאחר הוספותיו של ראובן כשותפות בינו (שבבעלותו נמצאים חלקי התוכנית שהוסיף לאחר ההקנאה) לבין שמעון (ששייכים לו הסכום המקורי שקנה מראובן וגם הריבית שהצטברה לקרן זו).

2. העובדה שחשבון הבנק סגור לתקופה ארוכה,אינה מעלה ואינה מורידה.

3. כאשר כתוב בטופס פתיחת החסכון בבנק ש"זכויותיו של החוסך אינן ניתנות להעברה", יש החוששים לאיסור ריבית, שהרי אז אין למכירת החסכון לשמעון תוקף. וממילא יצא שבפתיחת החשבון ראובן מקבל מהבנק את הכסף שלו עצמו; וכאשר מעביר אותו עם הריבית לשמעון יוצא שבעצם ראובן מחזיר לשמעון ריבית על הלואה.

ונראה לנו שנתינת ייפוי כח בלתי חוזר שיאפשר בפועל לשמעון לגבות את סכום החשבון מהבנק [עם התחייבות מצד ראובן שאם הוא בעצמו יוציא את הכסף מהבנק, למרות ייפוי הכח, שיהיה חייב לתת לשמעון את כל הסכום שהוציא] תפתור את הבעיה. היינו, דיש לומר דהקנין שלפי דינא דמלכותא אינו קנין רשמי אבל מ"מ משמש באופן מעשי כתחליף לקנין לכל דבר, יוכר ע"י דין תורה כקנין אמיתי.

4. גם אם שמעון יקבל רק ריבית נמוכה מזו המובטחת ע"י תוכנית החסכון, מ"מ מותר (כשלא קיימת הבעיה בסעיף 3. למעלה) אבל צריך שיהיה ברור שעדיין היתה מכירת התוכנית למשל, יכולים לנסח במכר ששמעון קונה אלף ש"ח מחשבונו של ראובן, והמחיר לכך יחולק לשני תשלומים: אלף ש"ח עכשיו ועוד סכום פלוני (דהיינו הפרש שערי הריבית המוסכם) בזמן סיום התוכנית.

יש להעיר שכדי להקנות את תוכנית החסכון יש להשתמש בקנין אגב; שהרי קנין זה יועיל גם לחלק ה"פקדון" של העיסקא, כאשר קנין ע"י כתיבה ומסירה יועיל רק לחלק ההלוואה אבל לא לחלק הפקדון.