שו"ת במראה הבזק חלק רביעי — סימן צ״ג

ונציה, איטליה, אייר, ה'תשנ"ח

צג. פדיון הבן לבנה של בת כהן שאביו אינו יהודי

שאלה

בן של בת כהן שילדה ילד לאינו יהודי, הילד כיום בן 9, האמא שואלת האם בנה חייב בפדיון הבן.

האם היא חייבת, לפדותו והאם יש על הבן אי אלו חיובי כהונה.

אם האמא איננה חייבת האם הבי"ד או הרב המקומי חייבים לפדותו.

ואם הם אינם חייבים, האם על הילד לפדות עצמו כשיגיע לגיל חיוב במצוות.

תשובה

1. הבן חייב בפדיון.

2. האם אינה חייבת לפדות את בנה.

3. הבן אינו כהן ולא חלל - אלא ישראל [ואם יש לאם בנות מן הגוי, הן פסולות לכהן].

4. לרוב הדעות אין מוטלת חובה על בית-דין לפדות את הבן.

5. במקרה דומה פסק הרב ישראלי שיפדוהו ע"י בית-דין באופן הבא: יושיבו בית-דין של ג' ויזכו לקטן מעות על מנת שיפדוהו בהן, ואחר-כך יפדוהו במעות אלה. והפודים יכולים לברך את שתי הברכות, וטוב שיביאו פרי חדש לברכת שהחיינו.

6. הואיל ובמקרה שלנו הילד כבר בן תשע, והואיל ו"מצוה בו יותר מבשלוחו", הרי אם יש סיכוי סביר שיפדה עצמו כשיגדל, אפשר לפדותו עכשו על תנאי, דהיינו יזַכו לקטן מעות כנזכר בסעיף ה', וכשיפדוהו בית-דין של ג', יאמרו שהפדיון חל רק על מנת7 שהקטן לא יפדה עצמו כשיגדל. אבל אם יפדה עצמו כשיגדל, כי אז הפדיון הנוכחי אינו חל, ויפדוהו עכשו בלא ברכה, וכשיגדל, יפדה עצמו ויוכל לברך את שתי הברכות.