שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן י״א

ניו יורק, ארה"ב, אדר תש"ע

יא. שירה מעורבת באזור רחבת הכותל, גערה בשרים

שאלה: בזמן האחרון קראתי ושמעתי שקבוצות של יהודים שבאו לבקר ולהתפלל בכותל המערבי נפגעו כתוצאה מכך שיהודים שומרי מצוות גערו בהן ומנעו מהן לשיר ברחבה בגלל ההלכה של "קול באשה". מדובר בקבוצות נוער, שלרובן זו הפעם הראשונה בחייהם שהם זוכים לבקר במקום קדוש זה. הם רוצים להביע את שמחתם, האיסור השאיר טעם רע מאוד בפיהם. כששאלו מה פשר וטעם האיסור, נאמר להם שכיוון שחלק מהקבוצה היו נשים, הרי ששירתן אסורה מדין "קול באשה ערווה".

האם אכן אין כל אפשרות הלכתית שלא לאסור זאת עליהם?

תשובה: אזור הכותל המערבי הנו מקום קדוש, והוא הקרוב ביותר למקום השכנת השכינה בהר הבית בצדו המערבי, שם שכן קודש הקודשים.

אולם, אם ברצוננו לקרב את בני הנוער היהודיים הבאים אל מקום זה מכל רחבי הארץ והעולם, כדי להתקרב לבורא עולם, עלינו להיזהר מאוד שלא לפגוע בהם. ביקוריהם של בני הנוער הללו, שחלקם באים מקהילות רחוקות, חשובים מאוד. לעתים זהו התריס היחיד בינם לבין חיים ללא משמעות יהודית, ואם הם מחו"ל – בינם לבין התבוללות. זהו המקום לקרבם, לעורר בהם רגשי קודש ולחזקם, מתוך תקווה שיחיו בעתיד חיים יהודים מלאים יותר.

יש נקודה נוספת, חשובה ביותר, שצריך לזכור כאשר מקבלים החלטות בנושא רגיש שכזה. המאבק על ירושלים ומקום המקדש נמצא כבר בעיצומו. ככל שיותר יהודים ירגישו מקושרים ויכספו לבניין ירושלים, כך יקל עלינו להבטיח את הישארותה בידינו.

על כן, מתוך רצון לשמור על גדרי ההלכה במלוא מובן המילה, ומצד שני לקרב בני נוער נפלאים אלה, עלינו להביא בחשבון הלכתי גם את הדעות והגישות ההלכתיות שנפרט להלן:

א. לדעת ה"חתם סופר", במקום שאשה איננה שרה לבדה אלא גבר ואשה שרים יחד – אין דין של "קול באשה". כך הוא מסביר את שירתם המשותפת של ברק בן אבינועם ודבורה אשת לפידות.

ב. לדעת הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, אם השומע איננו מכיר את האשה השרה ואינו רואה אותה – אין דין של "קול באשה". אין לחשוש שמי מהעוברים ייכשל בגלל זה, שהרי אף אדם שמקפיד על שמירת ההלכה לא יעמוד דווקא ויתבונן בקבוצת הנערות השרות.

ג. הרב יהודה הנקין בשו"ת "בני בנים" מביא את דעת בעלי התוספות, שכאשר כולם שרים יחד, אין האחד שומע את השני, ולכן אין בעיה של "קול באשה". הוא מציע למי שנקלע לסיטואציה שכזו שישיר עם הקבוצה, וכך יפתור בקלות את הבעיה.

ד. הגר"י וינברג בשו"ת "שרידי אש" התיר לשיר שירי קודש בחברה מעורבת, במקום שזו הדרך לקרב את בני הנוער ליהדות, ובמיוחד אחרי החורבן הנורא של שואת יהודי אירופה. הוא גם סומך על הסברה שהשומע איננו מתכוון ליהנות, שהרי כוונתו היא להתקרב אל הקודש.

נראה שבהתחשב בדעות אלה ובצורך לקרב את הנוער לאביהם שבשמים ולעיר הקודש והמקדש – אין לגעור בהם, אלא יש לקרבם בעבותות אהבה, ובעזרת ה' הביקור ברחבת הכותל ישפיע עליהם רוב טוב רוחני ויחזק את רגשי הקודש שלהם.