שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן קי״ד

קליפורניה, ארה"ב, סיוון תשס"ז

קיד. צורת הכרובים וכנפיהם

שאלה: אני מקדיש זמן רב למחקר בנושא הכרובים ומעשה מרכבה, כמובן בלי להיכנס לתורת הסוד.

לחיות המופיעות ביחזקאל א' וי' היו כנפיים. ברצוני לברר אם היו תמונות מסוג זה על הפרוכת ועל הדלתות והקירות של בית המקדש, ואם גם שם היו כנפיים.

האם יש לכך רמז כלשהו או מקור לכך במדרשי חז"ל או בראשונים (או אולי אפילו באחרונים)? האם הכנפיים היו מהסוג הנהוג במצרים, או בבבל ואשור?

תשובה:

א. מבואר בפירוש בנביאים, הן לגבי המקדש שבנה שלמה והן לגבי בית המקדש השלישי, שעל הקירות והדלתות היו ציורי כרובים. לגבי בית שלישי מפורש שיהיו גם אריות, ובדומה למראה שבחזון המרכבה, מדובר בדמות שגופה כגוף אדם ופניה כפולים, פני אדם ופני אריה (כפיר):

לגבי בית שני, מהגמרא עולה שלפחות לדעת חלק מהאמוראים, גם בבית שני היו ציורי כרובים על קירות הבית.

ב. במקורות המזכירים שהיו כרובים מצוירים על הקירות, אין מצוין אם היו להם כנפיים. בפשטות יש להניח שכרובים אלה היו דומים לאלה שעשה משה על הכפורת, ולאלה שעשה שלמה מצידי הארון, שלגביהם מפורש בפסוקים שהיו להם כנפיים. כך מוכח גם מהמאירי, המסביר את דעת ר' אחא שהכרובים המצוירים על הקירות היו "מעורים זה בזה": "ומראים להם את הכרובים מעורין זה בזה, ר"ל (לדעתו, אין הכוונה שגופיהם של הכרובים היו דבוקים זה בזה אלא) דבקים זה בזה, כשאר בני אדם הנצמדים יד ליד זה בצד זה, שכך היו הכרובים עומדים לרוחב הדביר, זה לצד ימין וזה לצד שמאל, וכנפיהם פרושות ומתדבקות כנף הימני של זה לכנף השמאלי של זה". עם זאת, יש לציין שבניגוד לחיות שבמרכבה, שלהן היו שש או ארבע כנפיים לכל אחת, לכרובים היו בפשטות רק שתי כנפיים, וגם לגבי האריות, או צורות נוספות (ר' להלן) שצוירו על קירות המקדש או דלתותיו או באריגה בפרוכת, אין מקור שהיו להם יותר משתי כנפיים.

ג. כנפי הכרובים שבקודש הקדשים היו פרושות למעלה וסוככות על הכפורת (שהכרובים היו משני צדדיה, הן הכרובים שעשה משה על הכפורת עצמה והן אלה שעשה שלמה – שעמדו על הקרקע מצדי הארון), כלומר הכנפיים מונפות למעלה וקדימה.

אם נפרש "כרובים מעורים זה בזה" ביחס לכרובים אלה, ונפרש זאת כמגע בין גופו של כרוב אחד למשנהו, נצטרך להסיק שגופם של הכרובים (שעמדו כנ"ל משני הצדדים) הוטה זה לעברו של זה, ואז נוצר מצב שהכנפיים פרושות למעלה ומוטות לאחורי הכרובים עצמם. בדומה לתיאור זה צוירו הכרובים שעל הארון בספרים השונים של מכון המקדש (ר' תמונה מצורפת).

לחלופין, ייתכן שהכנפיים מופנות ופרושות לצדדים, במאוזן כמשטח רחב, וכך הן סוככות על הכפורת.

לגבי הכרובים המצוירים על קירות ודלתות הבית, כאמור, לא התפרש בכתוב או בחז"ל שהיו להם כנפיים, וממילא לא התפרש מה היה מבנה הכנפיים, גם אם אכן היו להם כנפיים, כפי שהנחנו לעיל ואף הוכחנו מדברי המאירי.

יש היגיון בהנחה שאם היו לכרובים אלה כנפיים כמו לכרובים שבקודש הקדשים, גם מבנה הכנפיים היה דומה, אך כאמור אין דברים מפורשים בנדון. אם נקבל את דברי המאירי עצמו לגבי הביטוי "מעורים זה בזה", הרי שכנפי הכרובים – שביחס אליהם נאמר ביטוי זה (כאמור, מחלוקת בגמרא אם הדברים נאמרו לגבי אלה שבקודש הקודשים או לגבי אלה המצוירים על הקירות) – היו מושטות קדימה (ומסתבר שמבנה שאר הכרובים היה דומה, אך אין הדבר מפורש). על כל פנים מפורש בכתוב כנ"ל שכנפי הכרובים שעשה שלמה נגעו זו בזו.

לגבי המקובל אצל המצרים, האשורים והבבלים, אין בידינו די מידע לצורך ההשוואה, אולם ממעט המידע שבכל זאת יש בידינו עולה שאין צורת הכנפיים הנ"ל דומה למה שהיה מקובל אצלם, להבדיל: בפסלים אשוריים מכונפים הכנפיים נמצאות מאחורי הראש, בגב, ואינן מופנות קדימה, כמו כן הן צמודות לגוף וזקופות, ואינן פרושות לצדדים או "סוככות" על דבר מה (ר' בנספח תמונות מצורפות לדוגמה). כך גם לגבי ספינקסים מכונפים (אם כי בדרך-כלל הספינקסים במצרים אינם מכונפים).

ד. על הפרוכת שהייתה במשכן נאמר בתורה, בציווי: "ועשית פרכת... מעשה חשב יעשה אתה כרובים". ובעשייה: "ויעש את הפרכת... מעשה חשב עשה אתה כרובים". גם לגבי הפרוכת שהייתה בבית ראשון (בפתחו של קודש הקודשים) נאמר: "ויעש את הפרכת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ, ויעל עליו כרובים".

לגבי הפרוכת שהייתה בבית שני, בפשטות יש להניח שפרוכת זו הייתה דומה לקודמותיה, אך יש לציין את דברי ה"משנה למלך" שדן בדברי הרמב"ם, שהביא את סדר עשיית הפרוכת ולא ביאר שצריך לעשות בה צורות כרובים, והעלה אפשרות שאין חובה לארוג צורת כרובים בפרוכות, מלבד בזו שהייתה במשכן, ואפשרות נוספת שגם במשכן לא הייתה חובה לארוג דווקא צורת הכרובים, אלא הייתה אפשרות לארוג צורה של בריות אחרות. עם זאת, ה"משנה למלך" תמה על שתי האפשרויות.

יש להוסיף שגם אם נאמר שלא הייתה חובה לארוג צורת כרובים, עדיין ייתכן שעשו כך בפועל, ולא רק במשכן אלא גם במקדש – כפי שמורה הפסוק לגבי בית ראשון, ומסתבר שאם נהגו כך בבית ראשון – אף אם לא הייתה זו חובה – נהגו כך גם בשני.

ה. בדברינו לעיל הובאו המקורות לכך שציורי כרובים יהיו הן על הפרוכות והן על קירות המקדש, וכן ציור אריה – גם הוא מחיות המרכבה – בבית שלישי. האם היו ציורי אריות גם במשכן ובבית ראשון ושני? והאם היו גם צורות נוספות מבין אלה שבמרכבה, כמו נשר ושור?

לעיל הובאו דברי ה"משנה למלך", שציטט בדבריו את דברי רש"י בפרשת תרומה לגבי עשר היריעות שנאמר בהן "כרובים מעשה חושב": "ארי מצד זה ונשר מצד זה", וכן בפרוכת, שנאמר בה "כרובים", כתב: "כרובים ציורים של בריות יעשה בה". ה"משנה למלך" תמה על דברי רש"י הללו, ולתמיהתו שותפים עוד רבים. נציין כאן כמה הסברים שנאמרו בדבר, ומהם עולות הדעות השונות גם לגבי שאלת ציורם של אריות, נשרים או שוורים בבתי המקדש.

בפירוש התורה לרבנו אפרים כתב: "כרובים מעשה חשב – פרש"י... אריה מצד זה ונשר מצד זה וקשיא לי... פירש למעלה... דמות פרצוף אדם ולא צורה אחרת רצוני לומר צורת תינוק להם... והתשובה כי מילת 'כרובים' כוללת צורת כל בריה, בין של אדם בין של בהמה וחיה. אמנם הכרובים שהיו על הכפורת קבלו החכמים ז"ל שהיו צורת תינוק... אמנם ביריעות המשכן קבלו לעשות צורת חיה ועוף".

נראה שהרא"ם (שדבריו הוזכרו ב"משנה למלך") מקבל את העיקרון של רבנו אפרים, אלא שלדעתו אין צורך לומר שחז"ל קיבלו לעשות ביריעות המשכן דווקא צורת חיה ועוף (אריה ונשר), אלא שחיות אלה הוזכרו כדוגמה . לעומתם, ה"שפתי חכמים" כתב: "ונ"ל שלא היו מצויירין ביריעות המשכן שום צורות, רק צורות המרכבה שהן ד'". ויש לציין את דברי ר' אברהם אבן עזרא, שמדבריו כבר עולה רעיון שיש בו מקור לפרש "כרובים" ככינוי כללי לצורות שונות, או ככינוי מיוחד וכולל לצורות שבמרכבה.

עיין בספר "מעשה חושב", שדן באריכות בצורת הכרובים שעל הפרוכת, בשיטת רש"י ובדברי הירושלמי. לדעתו, אכן היו על הפרוכת צורות אריה ונשר דווקא, והוא אף קושר זאת לחיות שבמרכבה. לדעתו, שני הכרובים שעל הכפורת מקבילים ל"פני אדם" ו"פני כרוב" שבמרכבה (ששניהם כדברי חז"ל "פני אדם", אלא ש"אדם" הוא "אפי רברבי" – פני אדם גדול, ו"כרוב" - "אפי זוטרי" – פני תינוק), ופני האריה והנשר משלימים עם הכרובים שעל הפרוכת את ההקבלה למרכבה.

הוא מסביר עוד שאין "פני שור" במשכן (כמו במרכבה שביחזקאל א׳:י׳) מאותה סיבה שאין הם מופיעים במרכבה שבפרק י ביחזקאל – כיוון שאין קטגור (שור = חטא העגל) נעשה סנגור.

מאחורי דברים אלה עומד הרעיון, המפורש בדבריו של "מעשה חושב", שהמשכן ובית המקדש הנם "מרכבה התחתונה", המקבילה ל"מרכבה העליונה" שראו ישעיהו ויחזקאל – רעיון הבא לידי ביטוי במקורות נוספים.

ועיין עוד ב"די באר", שהאריך גם הוא בביאור דברי רש"י ובהסבר מתי יש לפרש כרובים כפני אדם, מתי כצורות שבמרכבה דווקא ומתי כצורות כלשהן.