שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן י״ח

וירג'יניה, ארה"ב, אדר ב' תשס"ח

יח. בית כנסת, מכירתו בשעת הדחק לכנסייה המקומית

שאלה: בית הכנסת שלנו קיים כבר כמאה שנים. הבניין שלנו גדול מאוד ומספר המתפללים קטן מאוד. התקציב שלנו איננו מספיק כדי לשלם לרב וגם להחזיק את הבניין. מחוסר ברירה החלטנו למכור את הבניין ולעבור להתפלל במרכז הקהילתי. בכסף שנקבל נוכל לשלם את משכורת הרב. לצערנו, מי שמעוניין לקנות את הבניין הוא הכנסייה. האם מותר לעשות זאת? אם כן, מהי הדרך הנכונה מבחינה הלכתית?

זו הדרך היחידה הפתוחה בפנינו כדי להציל את הקהילה.

תשובה: אף במקרים שבהם מותר למכור בית כנסת, חל איסור למכור בית כנסת לצורך כנסייה. אולם אם האפשרות המעשית היחידה להישרדות הקהילה היא באופן הזה, ולא נמצאה שום אפשרות אחרת, ניתן יהיה להקל בכך, תוך הקפדה על התנאים הבאים:

א. המכירה עצמה תיעשה על-ידי פרנסי הקהילה, בנוכחות אנשי הקהילה או בפרסום.

ב. המכירה תיעשה רק לאחר שכבר שילמו על המקום החדש והחלו להתפלל בו.

ג. אם ניתן – יש לבצע את המכירה באופן עקיף, על-ידי מתווך שיקנה את המבנה מן הקהילה וימכור את המבנה לכנסייה.

ד. בכל מקרה, יש להשתדל שלכל הפחות מקום ארון הקודש יישאר ללא שימוש. נחזור ונדגיש כי יש לעשות את כל המאמצים על מנת שלא למכור את בית הכנסת למקום שמכניסים בו עבודה זרה, זאת אף אם יקבלו מקונה אחר מחיר נמוך יותר. גם אם יימצא קונה אחר, יבצעו את המכירה על-ידי הפרנסים בנוכחות אנשי הקהילה או בפרסום, ויתנו עם הקונה שלא יסב את שטח אולם בית הכנסת לאחד מד' התשמישים הבזויים.

בנושא הריהוט של בית הכנסת יש לנהוג על-פי הכללים הבאים:

א. את ארון הקודש והבימה יש להעביר מבית הכנסת הישן לחדש.

ב. אם רוצים להחליף את ארון הקודש והבימה, יש לגנזם או לתת אותם לבית כנסת אחר.

ג. את הריהוט (כיסאות, שולחנות, ארונות ספרים וכדו'), אם אין רוצים להעבירו לבית הכנסת החדש – יש לתת אותו לבית כנסת אחר או למכרו על-ידי הפרנסים, בנוכחות הקהילה או בפרסום.

ד. אם הריהוט בלה או נשבר, פקעה קדושתו וניתן לזרקו בדרך שלא יהיה מונח בביזיון.