מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

שו"ת במראה הבזק חלק שביעי — סימן מ״א

ניו יורק, ארה"ב, סיוון תשס"ט
מא. שכירת רשות מתובע כללי לצורך עירובי חצרות
שאלה: ממי אפשר לשכור רשות, לצורך עירובי חצרות בעיר שגרים בה יהודים וגויים, וראש העיר אינו מעוניין לשתף פעולה? האם ניתן לשכור את הרשות מהתובע הכללי של המדינה? האם ניתן לעשות זאת באמצעות מפקד צבא מקומי?
תשובה:
א. חז"ל קבעו שעירובי חצרות אינם מועילים כאשר ישנו דייר גוי. עם זאת, אפשרו חכמים את העירוב על-ידי כך שישכור מהגוי את רשותו. פתרון זה קשה לביצוע שכן הגוי לא בנקל ישכיר את רשותו. טעם תקנה זו הוא כדי לעודד יהודים שלא לדור עם גויים (עירובין סב,א). אמנם מצינו קולות רבות בדיני השכירות: ניתן לשכור בפחות משוה פרוטה, ניתן לשכור אף בשבת למרות שמקח וממכר אסורים בשבת, ניתן לשכור מבני ביתו של הגוי נגד רצונו ועוד (הכל כמבואר בשו"ע או"ח סימן שפב). מסכם בעל "ערוך השולחן" (שפב, יג): "ואין זה אלא כמבקש רשיון להתיר להם הטלטול דחכמים הקלו הרבה בענין עצם השכירות ולא רצו להחמיר בזה".
ב. ממי ניתן לשכור רשות?:
1. מפורש בגמרא, וכן נפסק להלכה, שגוי שהשכיר ביתו לגוי אחר, ניתן לשכור רשות גם מהמשכיר, אם למשכיר יש 'תפיסת יד' בבית שהשכיר. אם המשכיר יכול להניח את כליו בבית שהשכיר בעל כרחו של השוכר, נחשב הדבר ל'תפיסת יד' של המשכיר, ואפשר לשכור רשות ממנו. ניתן לשכור ממי שיש לו 'תפיסת יד' בבית, אף אם הוא אינו הבעלים של הבית.
2. על פי העקרונות של שכירת רשות בעירוב חצירות, הביאו השו"ע והרמ"א שלש אפשרויות לשכירת רשות, בעיר שדרים בה יהודים וגויים.
אפשרות אחת היא, לשכור רשות מהמלך או שר העיר, כאשר יש להם סמכות להניח כלים בבית התושבים על כרחם.
אפשרות שניה היא, לשכור רשות מהממונים שמינה השלטון, ויש להם סמכות פעולה בבתי התושבים.
אפשרות שלישית היא, כאשר לשלטון אין סמכות בבתי התושבים, אבל יש לו סמכות ברחובות העיר, והשלטון יכול למנוע מעבר תושבים שם, ניתן לשכור ממנו את רשות הרחובות. אכן, שכירות זו תועיל רק לטלטול ברחוב עצמו או מבתים פרטיים של יהודים לרחוב. השכירות לא תועיל לבתים משותפים שגרים שם יהודים וגוים כאחד, אלא יהיה צורך למצוא פתרון לכל מקום מגורים שכזה בפני עצמו.
ג. בימינו, לשלטון יש סמכות שימוש בבתי בני העיר, והיא מתבטאת בשני אופנים. סמכות השלטון להפקיע קרקעות, וסמכות השלטון לבצע פעולות שיטור ואכיפה. על כן, ניתן לשכור רשות מבעלי הסמכות בנושאים אלו. במקומות בהם השלטון הוא פדרלי, כמו בארצות הברית, ניתן לשכור רשות אף מהמושל המקומי.
ד. המנהג כיום לשכור רשות מראש העיר, שהוא ראש השלטון המקומי או ממפקד המשטרה. אכן, כאמור בסעיף ב, ניתן גם לשכור רשות, מפקיד בעיריה, שיש לו סמכויות הפקעה, וכן ניתן לשכור רשות מכל שוטר שיש לו סמכות פעולה בבתים פרטיים.
ה. בשעת הדחק, אם לשוטר יהודי שומר שבת יש 'סמכות פעולה' זו, והוא גר באחד הבתים המשתתפים בעירוב, ניתן להסתפק בכך שהוא שותף לעירוב ואין צריך לשכור מקום.
ו. אם הפתרונות בסעיפים הקודמים לא אפשריים, ובשעת הדחק גדולה, ניתן להקל לשכור רשות מכל מי שמקבל משכורת מהממשלה או מהעיריה.
ז. ככלל, יש להעדיף לשכור את הרשות לזמן קצוב ובתום הזמן לחדש אותה.